אתמול בבוקר, כאשר השמש החלה לחדור מבעד לחלון והתחילה לפרוץ את שגרת השבוע. אני יושב לי במטבח ומבצע את המסלול הקבוע שלי: קפה ראשון, עיתון ואפילו רדיו ברקע. ואז מגיע הרגע המיוחד - האוזניות החדשות שלי מחברות אותי למוזיקה שאני אוהב. לא סתם מוזיקה, אלא טעמים של נעורים, זיכרונות בכל תו ותו.
הפעם נדלקתי על אוזניות אלחוטיות שבעיקר נראו כמו מתנה מעצמי לעצמי - אבל כשחיברתי אותן ונתקלתי באיכות הצליל שלהן שבתה אותי. פתאום כל מה שהקשבתי לו לפני נשמע כאילו הוא מתנגן בשיא החדר ומקיף אותי בתודעה אחרת לגמרי.
באמצע ההאזנה, נתקלתי בשיר ישן של הלהקה שהרקיעה לי את הלב בתקופת התיכון. זה היה כמו זינוק חזרה בזמן; ריחות של בית הספר, צחוק חברים ובילויים בלי סוף. התחושה הזו היא בדיוק מה שהטכנולוגיה מסוגלת להציע לנו - לקשר אותנו לשברירים קטנים וזוהרים מהעבר בעזרת שורה פשוטה של תווים.
ולכן אני רוצה לשתף טיפ קטן: אם החלטתם לקנות מוצר טכנולוגי חדש או אפילו לשדרג משהו שיש לכם כבר בבית - תנסו לחפש דבר נוסף מעבר למחיר ואיכות הסאונד: תשאלו את עצמכם איך זה יכול לשרת אתכם גם ברמה הרגשית? האם זה יזכיר לכם רגעים טובים? האם זה יעזור לכם להתחבר שוב עם אנשים שאכפת להם מכם?
אם יש משהו ששנתי המלאה בטכנולוגיה לימדה אותי זו החשיבות בחיבור האנושי שאנחנו תמיד צריכים לשמור עליו, גם בעידן שמתקדם במהירות מדהימה.
תשתמשו בטכנולוגיה בשביל החיים שלכם ולא רק כדי להיות "מעדכן". כי לעולם לא נאבד קשר עם העבר שלנו אם נשמור על המוזיקה בלב!