לפני כמה שנים, ישבתי במשרד שלי, מרגיש שהעולם מתמוטט סביבי. הייתי בשיא הלחץ ובוויתור עצמי, כשפתאום קלטתי ששכחתי לגמרי למה התחלתי ללמוד מלכתחילה. לא היה מדובר רק בציון הטוב או בתואר הנכסף; היה לי חלום לגעת בחיים של אחרים.
באחת מההפסקות שלי, החלטתי לשוטט בין המדפים של ספריית המכללה. ואז נתקלתי בו - ספר לימוד שנראה כמו משהו שנמצא במגירה במשך עשרות שנים, עטיפה בלויה וטקסט שהרגיש אפוף אבק. אבל התשוקה שקרנה ממנו כבשה אותי מיד.
הספר הזה דיבר על ידי הוראה ופסיכולוגיה - שני תחומים שהתבוננתי בהם תמיד מרחוק. קריאת הפרקים שלו עוררה בי רגשות שלא ידעתי שקיימים. הבנתי שאולי זה היה הזמן להתחיל לקחת תפקיד אקטיבי יותר במה שאני עושה ולא להיות פשוט "נוכח" בסביבה בה אני נמצא.
בעקבות הספר ההוא, התמקדנו בקורסים חדשים ומאתגרים, והתחלנו לערוך חוג לימוד שבו החלפנו רעיונות וחוויות עם חברים ללימודים. כל מי שהצטרף לתהליך הזה הרגיש כאילו אנחנו יוצאים למסע משותף וזה באמת עשה את ההבדל: כולנו נהנינו לצפות איך שאנחנו מגלים את עצמנו מחדש דרך קריאה ולמידה.
אז הנה טיפ אישי: אל תגידו לעצמכם שאתם צריכים לקנות את הספר הכי חדש או היקר ביותר כדי ללמוד טוב יותר. לפעמים הפנינים נמצאות דווקא שם במעמקי הארון או במדפים הנשכחים בספרייה המקומית שלכם. הסתכלו מסביבכם ותראו איזה ידע כבר זמין לכם - אתם עשויים למצוא שם תשובות לכל השאלות שפוסעות בקרביכם.
באופן מפתיע, הספר ההוא לא רק שינה אותי כמורה אלא גם פתח לי אופקים חדשים בחיי האישיים: הוא גרם לי להבין שאין גבול למידה ולתהליך הלימודי שלנו כיצורים אנושיים ולכן חשוב לנו להוסיף תוכן משמעותי לחייהם של אחרים.
אם אנחנו נפנים לגלות עולם חדש בזכות משהו קטן ופשוט כמו ספר לימוד ישן - מה עוד אפשר להשיג?
