אני עדיין זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי לסטודיו של היוגה השכונתי שלי. הייתי בלחץ, בחיפוש אחרי איזון בין העבודה לשגרה המעייפת. בעוד אני מביטה סביבי, נשמתי עמוק וניסיתי לנרמל את הדפיקות הלחוצות בליבי.
בתוך הסטודיו, כל מה שראיתי היה צבעים רכים וריח נעים של קטורת שוודית. המורות חייכו אליי כאילו הן מחכות שאני אגיע - ממש כמו חשמל שמתחיל לזרום כשאתה מוצא קונקטור נכון. באותו רגע ידעתי שהגעתי הביתה.
מה שהתחיל כצורך למצוא שלווה הפך להיות הרבה יותר מזה. בכל שיעור, נפתח לי עולם מלא של קשיבות ועומק שלא הכרתי קודם. גיליתי שבשקט הזה בפוזות ובנשימות יש משהו מרפא - התמקדות פשוטה בעצמך והשלמה עם מי שאתה כרגע.
לפני מספר חודשים נפגשתי עם חברה לאימון פילאטיס בסטודיו אחר בעיר. על אף שקיווינו להזיז קצת את הגוף ולדבר על החיים, מהר מאוד תפס אותי הרצון להיכנס לעולם של התעמלות מעמיקה יותר, כזה שחוצה גבולות ומזמין התפתחות אישית רוחנית ופיזית כאחד.
והינה כמה תובנות שצברתי בדרך:
1. **לא הכול חייב להיות מושלם** - אף אחד לא מצפה ממך להגיע כבר ביום הראשון למצב מדויק בשיעור היוגה או לעשות "עולה" (אם אתם יודעים למה אני מתכוונת). העיקר הוא לכבד את הגוף שלך ולעשות מה שעושה לך טוב.
2. **תמיד פנים חדשות** - בכל שבוע שאני נכנסת לסטודיו אני רואה אנשים חדשים ואנשים ישנים ואני מבינה שיש פה מין קהילה קטנה שמחזקת אחת את השנייה וזה מדהים בפני עצמו.
3. **כל שיעור הוא מסע** - קל לחשוב על האימון רק כעל פעילות גופנית, אבל כאמור זו הזדמנות גם להבין איך להתמודד עם אתגרים בחיים שלנו כשאנחנו יוצאים משם מחוזקים ולא סוחבים איתנו עוד משקל נוסף.
לסיום, אם אתם רוצים לרענן קצת את הנשמה שלכם ואת הגוף למרות ששגרת היום-יום יכולה לגרום לנו לשכוח אותנו עצמנו - אני ממליצה ללכת לשיעור יוגה או פילאטיס הקרובים אליכם ולקבל השראה לגמרי חדשה!
תהיה לכם דרך קסומה וחיבור חוזר עם עצמכם!
