לפני כמה ימים, אחרי יום ארוך בעבודה שהשתרך כמו צל, אני מוצאת את עצמי בבית עם חשק למתכון שראיתי באינטרנט. נשמע קל - פשוט להזמין אוכל ממסעדה מוכרת ומפנקת. אבל, החברה שלי חיה על פי העקרונות הבריאים שלה והודיעה לי חד משמעית: "אסור להזמין! צריך לבשל!"
אז קיבלתי את האתגר: לקום מהספה החמימה ולצאת לסופר. התחושה שסחבה אותי הייתה מוכרת מדי; התנועה הזו של לגלוש לתוך השגרה היומיומית, הליכה עצלה בין המדפים והכישלון הבלתי נמנע להוציא את כל הרשימה בשלמותה.
אחרי שהתעקשתי לתכנן ארוחת ערב מדויקת, לא יכולתי להתעלם מהמחשבה על שעות הבישול שממתינות לי במטבח. מישהו אמר "משלוח"? ואז זה קרה - פתאום נפל לי האסימון. למה סתם לבזבז זמן יקר כשאפשר ליהנות מהנוחות שבמשלוחים?
לקחתי את הטלפון והתחלתי לחפש מתכון דומה לזה שחיפשתי קודם לכן במסעדות שאני אוהבת. ברגע שהם הגיעו לדלת - זה היה כמו קסם! הרחוב המוכר שלי הפך למקום שבו דברים טובים עוצרים בדלת ולא מחכים לעמוד בתור בסופר.
באותו רגע הבנתי שהעונג הזה אינו רק מהאוכל עצמו אלא גם מתהליך ההזמנה והשירות שכולנו רוצים לקבל בחיי היום-יום שלנו. משלוחים מכניסים קצת אור וקלות לשגרת החיים העמוסים שלנו.
טיפ קטן ממני: אם אתם מרגישים תוקפים חיים ברוטינה היומית שלכם - לפעמים כדאי לקחת פסק זמן ולהזמין משהו טעים ומיוחד לבית או למשרד בלי להרגיש אשם בכך שלא בישלתם בעצמכם.
בסופו של דבר, יש ימים שבהם ברור כי היא צריכה להיות פנויה לחשוב, לנשום ולהרגיש - לפעמים אפילו מסביב לארוחה שנבחרה בקפידה שתגיע אלינו מבין הרחובות העירוניים שמציעים כל כך הרבה אפשרויות קולינריות.