לפני כמה חודשים, נכנסתי לתהליך של שיפוץ המכונית הקלאסית שלי, הלבי האדום שהשאיר בי זיכרונות מתוקים מילדותי. גדלתי לצלילי המנוע שלה, ובכל פעם שהייתי רואה אותה עומדת בחנייה, הייתה עולה בי תחושת נוסטלגיה עזה. יכולתי לשמוע את אבא שלי מדבר עליה כמו על יצירת אמנות - והוא לא טעה.
כשהתחלתי בעבודות השיפוץ, העליתי בפורום מחפש עצות ואנשים שיכולים לעזור לי בבחירת חלקים מקוריים ואיכותיים. אחד מהחברים המליץ לי לבדוק אצל יוסי המתקן, איש עם ניסיון עשיר בתחום תיקוני רכבים קלאסיים. ברקע שלו הסתתרו עשרות סיפורים של רכב אחרי רכב ששופץ באהבה והתמדה.
יום הפגישה שלנו התקרב ואני זוכר את ההתרגשות שצפה בי כשנכנסתי אליו לסWorkshop. המקום היה מעוטר בזכרונות שונים: פיסות חילוף ממרצדסים ישנים ועד כיסאות מתוך פורשה עתיקה. משפטים כמו "יש כאן סיפור בכל מכונה," אמר לי יוסי בצניעות שבתה אותי.
במהלך העבודה על הלבי, העמקנו בשיחות שנגעו להרבה יותר מאשר רכבים - דיברנו על חיים מקצועיים, על החלומות שהיו לנו כה צעירים ועל התשוקה שמניעה אותנו לעשות דברים מתוך אהבה ורצון אמיתי לבצע אותם נכון.
טיפ חשוב שאני רוצה למסור לכל חובבי הרכב שבינינו הוא לא להתפשר על איכות החלקים שאתם משתמשים בהם. זה אולי נשמע מובן מאליו אבל אני למדתי בדרך הקשה שאפשר לחסוך כסף בטווח הקצר אך לשלם עליו ביוקר בעתיד כשצריך להחליף שוב תקלות מסיבות שלא הייתם רוצים בכלל לחשוב עליהן.
הפעם הראשונה שניקינו את המנוע היה רגע בלתי נשכח: כאשר כל אחת מההתזת מים והמצעים בידיי הוציאה ממני אדרנלין וצמרמורת בתודעה שאני מגלה מחדש משהו שהיה הסמל הכי משמעותי בתקופת הילדות שלי.
עכשיו כשהלב שלי מהדהד בקול משולם ונוחסם אי שם מתחת למכסה מנוע המחודש ועם צבע בוהק בשמש - אני יודע שהתהליך הזה היה הרבה מעבר ליכולת הטכנית בלבד; זו היתה דרך להתחבר לעצמי ולשורשים שלי מחדש דרך מבט אל עבר העתיד שבו אני ממשיך לדאוג ולהשקיע במה שאני אוהב באמת.
אם הייתי צריך לסכם הכל במשפט אחד? תיקון כמוסיקה - יש בו נעימות וכאב גם יחד; זה רק אתם יכולים לדעת איך לערוך אותו עד שתגיעו למקום הנכון איתו.