בשבועיים האחרונים של אוגוסט, כשכל הארץ רותחת והחופים מלאים במתרחצים, החלטתי לברוח ממחנק הקיץ ולצאת לטיול בגבעת עלי. המקום הזה, שנטוע בין הרים ירוקים ונוף קסום הוא בדיוק מה שהייתי זקוק לו.
הגעתי למקום בשעת בוקר מוקדמת. השמש רק התחילה ללטף את העמק, וכל כלי הטבע התעוררו לחיים. מיד עם ההגעה שלי למקום, קיבל את פני ריח הנענע שגדלה בכל עבר ועשבי תיבול אחרים ששמחו להראות לי את יופיים.
יצאנו לסיור מודרך בכפר קטן שבהרים. האנשים שם לא רק שמחו לקבל אותנו כמטיילים - הם נתנו לנו תחושה שאנחנו בבית שלהם. אחת המדריכות המקומיות סיפרה לנו על כתובות עתיקות שנמצאות במקום ועל המסורות המקומיות שהתפתחו במהלך השנים. כשהיא דיברה על החיים הפשוטים ואוהבי הטבע שמשתפים פעולה אחד עם השני כדי לגדל אוכל ולתחזק את הכפר, לא יכולתי שלא להרגיש שאני משתייך לעולם הזה.
המפגש עם המקומיים היה רגע מכונן בשבילי. זה הזכיר לי כמה חשוב לצאת מהמרוץ ולהקשיב לסיפורים של אחרים - לפעמים יש בהם יותר חוכמה מכל מדריך טיולים מוכר.
טיפ שימושי שאני רוצה לחלוק: אל תהססו לעצור לשיחה עם המקומיים במהלך טיולים שלכם! גם אם אתם מתכננים מסלול צפוף או רוצים להספיק הרבה דברים ביום אחד, האינטראקציה האנושית היא לעיתים קרובות זו שתשאיר לכם את החותם הכי עמוק בלב ובנפש.
אז אם אתם מחפשים מקום להתברר בו מהעומס העירוני או סתם לנקות את הראש - אני ממליץ בחום לבקר בגבעת עלי ובכפר הקסום שם. מי יודע? אולי גם אתם תגלו משהו חדש על עצמכם בסיפור שאחרים חולקים איתכם.
