לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי באזור של נגריות, שם העצים ממתינים לקבל חיים חדשים ופרויקטים מרגשים. זה היה אחד מאותם ימים שבהם אני אוהב לתת לידי החופש להתחבר למשהו יותר מעמיק - לנגרות.
כשהייתי ילד, אבא שלי היה עושה דברים מדהימים בעבודת עץ. הייתה לו סדנה קטנה בחצר והרעיון שעומדת לפניי קורת עץ פשוטה ונעשית בה במגע ידיו קסם לי. בזכותו למדתי לא רק את הטכניקות אלא גם מה המשמעות של ליצור משהו מתוך אהבה ומסירות. הוא תמיד אמר שאם אתה תשקיע באיכות העבודה שלך, כל פריט יהפוך למורשת לדורות הבאים.
אז חזרתי לסדנאות נגרות אחרי שנים רבות של הפסקה. התיישבתי ליד שולחן עבודה עשוי עצי אורן, הנחתי על הגב זוג כפפות והתכוננתי לעבוד עם כלי עבודה שרבים מהם כבר היו חלק ממני. המורה, אדם מלא תשוקה לעבודה שלו, הסביר לנו על החשיבות של כלים איכותיים וכיצד לבחור את סוג העץ המתאים לכל פרויקט.
לאחר מכן התחלנו לבנות מדף קטן מע木 שנבחר בקפידה. השלב הראשון היה לחתוך ולהדביק את החלקים יחדיו בצורה המדויקת ביותר שאפשר - וכל נגיסה הפכה להיות חוויה מתמשכת; כמו פאזל שבו אתם מכניסים חתיכה ועוד חתיכה עד שהתמונה מתבהרת.
במהלך הפעולה הזו חשבתי על הזמן שהשקעתי ברגעים הקטנים האלה. החלטה אחת פשוטה להביא לעצמי דבר טוב - שקט נפשי וחיבור לטבע - פתחה בפני עולם חדש שלא ידעתי עליו מספיק קודם לכן.
ובכן, אם יש לכם חלום להכין משהו מתוך עץ או לתקן רהיט עתיק שאתם אוהבים - אל תחששו! תוכלו למצוא הרבה סיפוק בתהליך עצמו ולא רק בתוצאה הסופית. יצירה מנגרות היא בסופו של דבר יציאה למסע אישי שמזכיר לנו שאנחנו יכולים להמציא ולהרגיש שוב כמו ילדים מול פלאי הבריאה שלנו.
אם אתם מתחילים לשאול שאלות איך ומה ואיזה כלי מתאים למה - ממש אשמח לשמוע ולשתף עוד ניסיון בנושא! 😄