לפני כמה חודשים עברתי לדירה חדשה. אחרי שנים שבהן גרתי עם שותפים, סוף סוף היה לי מקום משלי - חלום שהגשמתי! אבל כמו כל תחילתו של פרק חדש, היו גם אתגרים לא מעטים בדרך. אחד מהם היה הנושא של סידורי אחסנה.
בשבועות הראשונים, הבית שלי הרגיש כמו תערובת בין פיצרייה לחנות יד שנייה. החפצים התערבבו זה עם זה, ולא ידעתי מה לעשות עם כל ה"משקל" הזה שהבאתי איתי: קופסאות זיכרונות מטיולים, בגדים שלא לבשתי שנים ואפילו ספרים שאני מתכוונת לקרוא "מתישהו".
באחד הערבים, ישבתי בסלון וחשוב חשבון נפש לגבי המצב. פתאום נזכרתי בשיעור חשוב שלמדתי לפני זמן מה: הדברים ששמים אותנו באי סדר אינם רק חפצים - הם גם רגשות וזיכרונות שאנו נושאים איתנו. החלטתי שזה הזמן להתמודדות אמיצה.
עשיתי לעצמי רשימה והתחלתי למיין הכל לארגזים לפי קטגוריות: "לתרום", "להשאיר", ו"אולי יום אחד". זו הייתה חוויה מרגשת! מה שקודם נראה לי ככמויות בלתי נגמרות של בלגן הפך לתהליך שתרם לי הרבה יותר מסתם סידור פיזי - הוא אפשר לי לשחרר דברים שמעבר לעולם הגשמי.
טיפ קטן עבורכם: כשאתם מסדרים את הבית שלכם או מחפשים פתרונות אחסון - אל תהססו לערב רגש בתהליך. שאלו את עצמכם איזה זיכרון או רגש מושרה על ידי כל דבר שאתם מחזיקים בידיים? ואם אינו משרת אתכם יותר - אולי הגיע הזמן לשלוח אותו הלאה?
עבורי, המתנה הכי גדולה היתה כאשר גיליתי מחדש חלק מהספרים הישנים שלי שהתנדנדו מאחורי קירות הבלאגן - והם מצאו להם סוף סוף מקום על המדף החדש שלי ליד חלון שמכניס אור טבעי.
עכשיו הדירה שלי היא לא רק מקום מגונן אלא גם מראה לרוח שלי; היא מספרת סיפור ואני גאה להראות אותה לכל מי שבא לבקר. אז בפעם הבאה שאתם מתמודדים עם ערבוביה בחלל שלכם - הקדישו לכך רגע מחשבה ותנו לעצמכם לגלות שגם השינוי הקטן ביותר יכול להביא איזון ושקט לבית ובעיקר בלב.