לפני כמה שבועות, הייתי בבית עם עצמי אחרי יום ארוך בעבודה. הזמן לא היה על הצד שלי, והייתי צריך להכין משהו שיהיה מהיר וקל. מצאתי במקרר חבילה של גזרים וכמה ירקות נוספים שהיו חייבים לזכות לחיים חדשים.
החלטתי להכין סלט. כן, אני יודע - נשמע פשוט מדי, אבל תתפלאו כמה הכנת סלט יכולה לעורר רגשות עמוקים. לקחתי את הגזרים ומיד נזכרתי בילדותי, כשסבתא שלי הייתה חורגת על הגזר המדובר בסכין ישנה ומחודדת. היא תמיד אמרה לי שסלט הוא כמו חיים - כל רכיב חשוב בפני עצמו, אך יחד הם יוצרים משהו הרבה יותר גדול ומשמעותי.
כשהתחלתי לגרר את הגזר הסום והמתוק הזה , הרגשתי איך ריחות העבר מתערבבים עם ההווה. הוספתי לישיבה גם כמה עגבניות שרי אדומות ופריכות ששמרו על טריותן מהשוק המקומי שעברנו לידו בשבוע שעבר (ואיזו קנייה טובה זו הייתה!). כדי להוסיף עניין זרקתי פנימה גם כף שמן זית מעולה שהבאתי מנסיעתנו לצפון לפני שנה.
כשעמדנו לשולחן לאכול סוף סוף, התיישבתי ליד בני משפחה שלי ודיברנו קצת על היום שעבר ועל הדברים הקטנים שבעצם חשובים לנו באמת. בכל ביס מהסלט הרגשתי כאילו אני טועם זיכרונות ונוסטלגיה - כל מוצץ פריך שלו פתח שער קטן לזמן אחר.
בהמשך השיחה הבנתי דבר חשוב: לפעמים זה באמת לא המשקל או המורכבות של המנה, אלא הנוכחות שלנו באותו רגע ביחד - סביב שולחן קטן ובסלט עם גזר שיודע לספר סיפור.
אז הטיפ שלי עבורכם? אל תהיו מורכבים מדי במטבח! לפעמים הפשטות היא זו שתראה לכם את קסם היצירה ותעשה לכם טוב בלב ובנפש. אתם יכולים להתחיל מכמה ירקות שיש לכם בבית ולהתחיל לחקור טעמים וזיכרונות שהם רק שלכם. תעשו לעצמכם מסיבת עונג קטנה שכולם ירגישו חלק ממנה ואולי בין הסיפורים יצא לכם גם מקסם חדש ממש באמצע הבית שלכם!
