בשבוע שעבר הייתי בישיבה עם צוות מעצבים ודריכי מוצרים, ואיך לומר... זה היה כמו להיות בתוך סדנת אמנות שכולה עוסקת ברגשות. כל אחד הציג את הרעיון שלו לעיצוב חדש של אפליקציה, והתהליך הזכיר לי עד כמה העיצוב משפיע על החוויה שלנו ולא רק בפן הויזואלי.
במהלך ההצגה, אחת המעצבות הציגה קונספט פשוט: כשנכנסים לאפליקציה שלה, במקום שהמשתמשים יראו מסך פתיחה קשה ולעיתים קרובות משעמם - היא יצרה אנימציה קצרה שמזמינה אותם להיכנס לתוך עולם מרגש. היא סיפרה איך האנימציות הקטנות האלה הצליחו לשנות את האווירה ולהעלות חיוכים על הפנים של המשתמשים. פתאום נזכרתי בזמנים שבהם גוללתי באפליקציות שונות ונחשפתי למקומות שלא באמת מעניינים אותי פשוט כי המסך הראשון נתן לי תחושת חמימות ומסירות.
האמת היא שזה לקח לי זמן להבין שעיצוב UX/UI הרבה פעמים מתעלה מעל השאיפה לסטייל ולמיתוג. אנחנו צורכים מוצר אמנם בעיניים, אבל מיהרתי ללמוד שמה שמשאיר אותנו שם זו חוויית המשתמש בצורה כנה ואותנטית. האם יש ממשק שאין בו פינות חדות? האם רגישויות בתהליכים זוכות להתייחסות?
התובנה שלי? תכנון עיצוב הוא כמו לרקום מערכת יחסים עם המשתמש - צריך להקשיב לו ולתכנן עבורו מתוך הבנה עמוקה של צרכיו הרציניים והרגעים הקטנים שהוא חווה תוך כדי שימוש במוצר שלך. והכי חשוב - אל תשכחו לפתח אינטראקציות שמעוררות רגשות; הן תמיד יהיו התבלין הסודי שקושר את הכל יחד.
אז בפעם הבאה שאתם עובדים על פרויקט חדש או פשוט חושבים על רעיון נוסף - שאלו את עצמכם: איזו חוויה אתם רוצים ליצור? וזכרו ששום דבר אינו יותר חשוב מאשר רגע האמת שבו משתמש פוגש בטבעיות ובחמימות את יצירתכם.