לפני שבועיים, החלטתי לקפוץ לשוק האוכל ביום שישי בבוקר. יש משהו קסום באווירה הזו - השמש זורחת, ריחות נפלאים מתערבבים באוויר, והקולות של הסוחרים ושל הלקוחות יוצרות סימפוניה של חיים. הלכתי עם חבר שלא פגשתי הרבה זמן, והצטרפנו למעגל האנשים שמסתובבים בין הדוכנים.
התחלנו בעמידה מול דוכן הפלאפל הידוע בעיר. בעלי הדוכן - אדם בטווח גילאי הארבעים עם חיוך רחב ואנרגיות מדבקות - הציע לנו לטעום את המנה החדשה שלו: פלאפל חריף ברוטב שלו עצמו. לא עמדנו בפיתוי ואחרי ביס אחד הבנו שהגענו למקום הנכון! החריפות הייתה בדיוק מה שצריך כדי להעיר את החושים.
אחר כך המשכנו לדוכן תוצרת מקומית ומשם נחשפתי לעולם חדש של ירקות ופירות שאף פעם לא רשמתי ביומן הקניות שלי. חברה טובה שלי תמיד אומרת "אם בת ראשון ביריד השוק - תביא איתך צבעים ועושר", והיא בהחלט צדקה! החיים הם כמו סלסלת ירקות: כל מיני צבעים ומרקמים שמתאגדים יחד ליצירה אחת נהדרת.
דיברנו על איך הדברים הפשוטים ביותר יכולים להפתיע אותנו שוב ושוב ולהעניק חוויות חדשות בכל פעם שאנחנו פוגשים בהם מחדש. אני חושבת שזה בעצם מסמל גם את הקשרים שלנו עם אנשים אחרים; לפעמים דווקא המקומות הלא מתוכננים הם אלה שמזמנים לנו רגעים בלתי נשכחים.
אז טיפ קטן ממני - כשאתם מגיעים לשוק אוכל או אפילו סתם קונים בסופר, אל תשכחו להסתכל סביב ולחפש את הדברים שלא הכרתם עד כה. יתכן שתמצאו טעם חדש שיביא לכם שמחה ותשוקה לבשל או לנסות דברים חדשים במטבח הבית שלכם.
אני יוצאת משוק האוכל הזה בתחושת תודה על העושר הטמון בפרטים הקטנים בחיים ועל החוויות שאני מצליחה לצבור בדרך!