בשבוע שעבר לקחתי את הילדים לפארק שעשועים, ואיזה עונג היה לראות את המוזרות והקסם שמתרחש בכל פינה. כבר מהרגע שנכנסנו, האוויר היה מלא בריחות מתוקים של סוכר צמר, ועליזות בלתי נגמרת ששכנעה אותי מהר מאוד שהחלטה זו הייתה מצוינת.
יש משהו במקומות כאלה שמחזיר אותך לילדות - הצלילים, הצבעים והצחוק המתגלגל של הילדים מסביב. חוויתי את זה בעצמי כשהגענו לראשונה לאטרקציות: הילד הקטן שלי (בן 6) רצה לעלות על רכבת ההרים הגבוהה ביותר ואני כמעט התעלפתי מהמחשבה רק על זה! ובכל זאת, בחרתי לעודד אותו וללכת איתו לשם. כאשר ישבתי לצידו והמסילות החלו להתפתל למעלה ולמטה, חשבתי לעצמי כמה הפחד שאני מרגיש הוא דבר טבעי, אך בעיני עיניו שלו ראיתי הרפתקה ותחושת חופש שאין לה תחליף.
ואז הגיע רגע השיא - ירידה תלולה שבסופה פנינו במהירות לסיבוב חד ואני שמעתי אותו צורח בצורחת שמחה טהורה. באותו רגע הבנתי עד כמה חשוב לתת לילדים שלנו לחוות פחד ושמחה בו זמנית; זו הדרך שלהם ללמוד לגבור על הקשיים שבחיים.
טיפ קטן ממני: אם אתם מתכוונים לבקר בפארק כזה עם ילדים קטנים, כדאי לבחור יום באמצע השבוע כשיש פחות קהל ותורים ארוכים. ותמיד לכו עם מצב רוח טוב - משם הכל יזרום בצורה הטובה ביותר!
אז בפעם הבאה שאתם שוקלים איפה לבלות עם המשפחה במשך יום מהנה ומיוחד, אל תשכחו שהפארקים הללו הם הרבה יותר מסתם אטרקציות; הם מקום שבו אפשר להרגיש חיים מחדש ולהחזיר קצת ילדות לכל אחד מאיתנו.