יש לי מזל להיות אמן חובב, וכל פעם שאני לוקחת את הצבעים שלי ומתחילה לצייר, אני מרגישה כמו ילדה שוב. לפני כמה חודשים החלטתי לתקן את קירות הבית שלי. מעבר לכך שמדובר בבית קטן, האווירה בו הייתה ממש עכורה - קירות בצבע אפור כהה שכמעט שואבים את כל האור.
אז לקחתי סיכון והחלטתי לשנות הכל בהתאם למצב רוחי ולמה שאני רוצה להרגיש. לא היה לי ברור איך יגיבו יתר בני המשפחה, אבל רכשתי צבעים בהירים: צהוב רך אחד לחדר השינה ושמנת לסלון. התהליך עצמו היה כמו מסע - ככל שהמח brush נוגע בקיר, אני מתמלאת בלבוש של רגשות חיוביים.
והנה מה שקרה: ביום שבו סיימנו לצבוע את הסלון ופתאום אור השמש חדר פנימה במלוא הדרו על הקירות החדשים, כל הבית השתנה לחלוטין. הילדים התחילו להרקיד ברחבי הסלון ואפילו בעלי התמלא אנרגיה חדשה. פתאום החיבור בינינו התחדד והרחיק אותנו מהמחשבות השליליות שתפסו אותנו ביומיום.
אני באמת מאמינה שכשהקירות שסביבנו מייצגים צבעוניות שמחה וזיכרונות טובים - אנחנו מתחילים להרגיש כך גם בתוך עצמנו. טיפ קטן שיש לי לכל מי ששוקל לשדרג צבעים בבית שלו: תבחרו קודם כל לפי איך שזה גורם לכם להרגיש! הרבה פעמים אנחנו נלחמים בצורך להתאים לדעות של אחרים - אולי זה הזמן להיות כנים לגבי מה שעושה לנו טוב.
לא צריך לבקש אישור מאף אחד כשזה מגיע למה שמשמח אותנו בעיניים ובנשמה. תנסו בעצמכם ותראו כמה צבע יכול לשנות הכול - אם לא במשמעות המיידית אז לפחות במובן שאליו תחכו עם חיוך רחב על הפנים בכל יום מחדש!