בדיוק לפני כמה שבועות, מצאתי את עצמי בסדנה לאמנות. אמנם תמיד אהבתי לצייר, אבל מעולם לא לקחתי שיעור מסודר. זה היה רגע של חולשה והחלטה - להתחבר שוב ליצירתיות שבי.
כשהגעתי לסדנה, הרגשתי כמו ילד קטן שנכנס לחנות צבעים. כל כך הרבה גוונים על הקירות, האווירה הייתה מלאה בהתרגשות. המדריך, איש מקסים בשם יוסי, התחיל לדבר על תהליך היצירה - איך כל קו וכל צבע מספר סיפור.
במהלך הסדנה גיליתי משהו שעד אז לא היה ברור לי: יצירה היא הרבה יותר מתוצאה סופית; היא הדרך שבה אנחנו פוגשים את עצמנו ואת הכאבים שלנו. במהלך הציור התחלתי לחשוב על דברים שלא נגעתי בהם מזמן - החלומות שלי, הפחדים שלי ומה באמת עושה אותי מאושר.
בסוף הסדנה יוסי ביקש מכולנו לשתף מה חווינו. אנשים דיברו על הילדות שלהם, על אכזבות ואפילו על תקוות חדשות שמתחילות להתעורר בתוכם. ברגע אחד התחברנו כולם דרך החויה הזו. הם הפכו למשפחה זמנית בחלל הזה שבנינו יחד עם הצבעים והמברשות.
טיפ אישי? אם אתם מרגישים קצת אבודים או עייפים מהשגרה היומית שלכם - חפשו סדנה שעושה לכם חשק לנסות דברים חדשים. בין אם זה ריקוד, צילום או כתיבה - פשוט תיכנסו למקום שבו תוכלו להעיז להיות אתם בלי פחד.
כי לפעמים השינוי הכי גדול מגיע כשאנחנו נותנים לעצמנו מקום להביע את מה שיש לנו בלב ובנפש דרך יצירה.