היה זה יום שישי, והתחלתי להתארגן לטיול קטן עם המשפחה. לא היה ספק שזה הזמן לעזוב את העיר ולצאת קצת לדרכים. בחרנו להשכיר רכב, ולא סתם רכבים - אלא אחד שיהיה נוח ויש בו מספיק מקום לכל הציוד שלנו.
לאחר חיפוש קצר באינטרנט, מצאנו את החברה שהציעה מחיר הוגן. אני זוכר את הפגישה עם המוקדן המדויק שבסופו של דבר הבחין שאנחנו משפחה ולא קבוצת טודולוגים; הוא נתן לנו הצעות על מסלולים שונים שאפשר לסוע אליהם ואף הניח בידינו מפות ישנות - שדיברו בעוד הרבה יותר חריצים מה- GPS.
כשעלה הרכב המושכר לראשונה במעלה הדרך הכפרית, ידעתי שזו לא תהיה עוד נסיעה רגילה. השמש שקעה בצורה קסומה בין העצים, ופתאום הכל הרגיש פתוח כמו האופק שלפנינו. הילדים שלי ישבו מאחור וברקע נשמעה מוזיקה שמילאה אותנו באנרגיות חיוביות.
ככל שהתקרבנו לעיירות קטנות ושדות ירוקים רחבים, הבנתי עד כמה זו פשוט היתה הזדמנות לי ולמשפחה להתחבר מחדש. הסוף השבוע חלף מהר - עשינו עצירות בעברות מקומיות שטבלו אותנו בתרבות המקומית ושוחחנו על דברים שלא דיברנו עליהם מזמן.
עכשיו כשאני חושב על החוויות האלה, אני מבין עד כמה הרכב הזה היה מעבר לאמצעי תחבורה - הוא היה מפתח לחיבור מחודש בתוך המשפחה שלנו ואפילו לעצמנו כאנשים פרטיים.
טיפ אחד ששווה לזכור: תמיד כדאי לשאול את חברת ההשכרה אם הם מכירים מסלולים או המלצות מקומיות בערים שאליהם אתם נוסעים. גם אם ניסע שוב למקום מוכר - לפעמים המסלול הישן יכול לקבל ממש חיים חדשים ברגע שאתה מתנסה בדרכים חדשות!
בסופו של דבר, רעיונות והזיכרונות הללו יישארו איתנו הרבה אחרי שהרכב יחזור לחניון שלו. כי לפעמים החופשה המושלמת נמצאת פשוט בכמה רגעים ספונטניים ובבחירות שעושים בדרך!