אתמול חזרתי מחופשה משפחתית שנשארה חקוקה בזיכרון. כשהחלטנו לטוס לאילת, ידענו שאנחנו רוצים לנסוע בחופשיות ולראות כמה שיותר - הרים, חופים ואפילו אתרים קטנים ונסתרים. השכרת רכב הייתה הפתרון המושלם.
בהתחלה הייתי קצת סקפטי לגבי כל התהליך הזה של השכרת רכבים. חשבתי לעצמי: “למה להסתבך? אפשר לקחת מונית או אוטובוס”. אבל אחרי שתיארתי לבן זוגי את התמונות המהממות מהטיול שלנו וביקשתי ממנו לחוות את זה יחד, הוא הסכים לשכור רכב.
כשנכנסנו לרכב, הרגשתי כמו ילד קטן שפותח את המתנה הכי מדהימה בעולם. ברקע מתנגנת המוזיקה האהובה עלינו וכל החלונות פתוחים - שום דבר לא משתווה לתחושת החירות הזו של הדרך פתוחה לפניך.
אחרי שעות של נהיגה באמצע הנוף המדברי, עצרנו באחת מתחנות הדלק ומצאנו עצמי יושבים יחד עם קפה מול שביל שמוביל אל אחד החופים היפים והנידחים. שם פגשנו משפחה מקומית שסיפרה לנו על מסלול טיולים שהם אוהבים לעשות עם הילדים שלהם באזור. הם דיברו בהתלהבות על החיים בעיר ועל הדרכים בהן גילוי מקומות חדשים עוזר להם להתחבר כמשפחה.
זה היה רגע שמשמעותו יצאה מעבר להתנסות שלנו בשכירת הרכב - זו הייתה חוויה אנושית אמיתית שהזכירה לי שגם בכבישים המטורפים והמהירים אנחנו לא לבד; יש אנשים סביבנו ואנחנו חלק ממסע משותף זה עם זה.
טיפ שאני רוצה לחלוק: כשאתם שוכרים רכב, תקדישו זמן לבחור אותו בקפידה בהתאם לצרכים שלכם. האם אתם מטיילים בעיר הגדולה או בדרך צדדית במדבר? אולי מתאים לכם סופר-מיני חסכוני בדלק ולא SUV המלא בתוספות שלא תשתמשו בהן?
אני צופה בהמשך אני ובעלי נמשיך לחקור עוד אזורי בארץ ולטפח זכרונות חדשים מכל מקום בו נסענו ונפגשות חדשות לאורך הדרך. אם יש משהו שכאן למדתי - הוא שאין כמו רגעים בלתי צפויים שאותם אפשר לחוות רק כשיש לך כלי שהוא שלך גם אם רק זמנית, והוא מאפשר לך להגיע לכל פינה קסומה בדרכך.