לפני כמה חודשים יצא לי לנסוע לגליל עם חברים. הכל היה מושלם - השמש, הנופים הירוקים והשקט של הטבע. באחת מהעצירות עצרנו לראות נוף עוצר נשימה ממעיין גבוה. אני זוכר שאמרתי לחברים שלי "תראו איזה יופי!" והם לא ממש הגיבו. התפלאתי על העדר ההתרגשות שלהם ובאותו רגע הבנתי שמשהו לא כל כך בסדר.
כשחזרתי לבית, אחרי יום ארוך של טיולים וצחוק, חשבתי שוב על אותם רגעים במצפה ואני הרגשתי חריג. בלית ברירה החלטתי ללכת לבדיקה אצל אורטופד ראיה כי משהו הרגיש לי חסר כמו חמצן באוויר. בבדיקה התברר שיש לי בעיית ראיה שלא הייתי מודע לה - עיניים עייפות בגלל השעות שאני מבלה מול המסך.
הרגע הזה פתח בפניי עולם חדש; הבנתי שראייה היא הרבה יותר מיכולת פיזית - זה היכולת שלנו להרגיש ולהקדיש תשומת לב רגעים קטנים בדרך למקומות גדולים ולראות את היופי שבפרטים הקטנים של החיים. בשבועות שאחר כך חל שינוי אמיתי: החלפתי את המשקפיים הישנות והכבדות במשקף קל ונוח ופתאום העולם נראה חד וברור יותר.
אז אם יש לכם תחושת דמיון או אפילו עצבות שהבאתם איתכם ביום יום, אל תהססו לבדוק את זה! אולי אתם פשוט זקוקים לזוג משקפיים חדשים כדי לראות טוב יותר גם את הדברים שמסביב ולא רק את מה שקורה מסביב למסך שלכם.
ואם תצליחו לעשות זאת - תגלו שאתם לא רק מרשים לעצמכם לראות בצורה חדשה אלא גם מאפשרים לעצמכם ליהנות מהחוויה בצורה אחרת לגמרי!