לפני כמה חודשים החלטתי לעשות שינוי. אחרי שנים של לחיות בנוף האורבני, בין הבניינים הגבוהים והתנועה הבלתי נגמרת, כל מה שחלמתי עליו היה פיסת אדמה משלי. הרעיון להקים גינה עירונית לא יצא לי מהראש, עד שהחלטתי שהגיע הזמן לנסות.
מצאתי פינה מוזנחת במרפסת שלי - מקום שלא ראיתי בו הרבה מעבר לארגזים ישנים ובקבוקים ריקים. התחלתי לנקות את השטח והתקדמתי בהדרגה: קניתי כמה עציצים ואיכשהו גיליתי גם מקום בשוק הקרוב לקנות קצת זרעים. אני זוכר את ההתרגשות כששתלתי את הצמח הראשון שלי - פשוט חסה, אבל עבורי זה היה כמו לשתול חלום.
כשהצמחים התחילו לצמוח ולהוציא עלים ירוקים ופריכים, הרגשתי כאילו משהו בתוכי מתחדש גם הוא. כל יום השקיתי אותם באהבה ובזהירות, ולצד העלים שמילאו את העציצים חשבתי איך עבודות אגרונומיה בסיסיות יכולות להפוך לעבודה נלהבת ומחייבת בחיים שלנו.
אבל לא רק צמחייה יש לנו כאן; פתאום הבנתי שאני יוצרת קשר עם השכנים שלי באופן שמעולם לא קרה לפני כן. כולם היו סקרנים לגבי הגינה הקטנה שהחלה לשגשג במרפסת שלי - ילדֵי הרחוב שעברו ושאלו אם הם יכולים לקחת עלים לסלט בבית, זוג קשישים ששאלו אותי איך אני מצליחה לגרום לצמחייה להראות כל כך חיונית. שיחות קלילות שנפתחו סביב החסות והבטטות הפכו להיות התרבות הקשר ביום-יום שלנו.
אם הייתי צריך לתת טיפ אחד למישהו שמתעניין בחקלאות עירונית, זה יהיה להתחיל בקטן ולא לפחד לנסות. אפשר להשתלות ממש בעציץ קטן או אפילו בספל קפה שאיבד את המסלול שלו! הטבע יודע להתאים את עצמו לכל מצב - אפילו לתוך חיי העיר הצפופים.
עכשיו כשאני יושב פה ומשקה את הגינה שלי, אני יכול לומר בטוח שאם תתחילו להשקיע רגע באדמה הזו שבסביבה שלכם - תגלו עולם חדש ויפהפה של קישורים אנושיים וטבעיים שרק ממתין לכם להגיע אליו.