אני זוכר את הפעם הראשונה שגידלתי חסה על המרפסת שלי. זה היה בקיץ חם, השמש קפחה בחוזקה והרגשתי שאני צריך לעשות משהו עם עצמי - משהו שיחבר אותי לאדמה ולאנשים סביבי. אז החלטתי לנסות חקלאות עירונית. לקחתי כמה עציצים ישנים, מילאתי אותם באדמה טובה ורכשתי זרעים של חסה ונענע.
בהתחלה חשבתי שזה יהיה פשוט - לשתול ואז לחכות שיגדל. אבל מהר מאוד הבנתי שהאדמה מתנהגת כמו אדם; היא צריכה תשומת לב, טיפול ואפילו קצת אהבה. כל יום הייתי יוצא למרפסת, בודק אם הזרעים התחילו לנבוט ומלטף את העלים הירוקים הקטנים כשהם צצים מהאדמה. היו ימים שהייתי נלחץ כי הם לא גודלים מספיק מהר או שאיזה מעופף קטנטן הגיע להעיק לי על הצמחים.
אבל התהליך הזה לימד אותי הרבה יותר ממה שציפיתי. הסתבר לי שכל גרגר אדמה הוא עולם שלם וכל צמח יש לו סיפור משלו. כשנכנסו לפירות העונה הראשונים והסנאים התחילו להשתעשע ברקע, הרגשתי תחושת הישג שלא ידעתי עליה קודם לכן. החסה הגדולה הזו הייתה הסמל שלי לצמיחה אישית וליכולת להתמודד עם אתגרים.
בעקבות החוויה הזאת החלטתי לחלוק גם עם השכנים שלי בירושלים רעיון: לכל אחד מהם לקחת עציץ קטן לגידול צמח תבלין או ירק במרפסת שלו, וזה עבד כאילו כולנו הגענו לתחרות בלתי רשמית - מי יכול לגדל את הצמח הכי גבוה או היפה ביותר!
הטיפ שלי לכל מי שרוצה להתחיל בחקלאות עירונית? אל תדרשו מעצמכם להשיג תוצאות מושלמות ישר מההתחלה ואל תחששו לטעות ולהיכשל בדרך. אפשר גם ללמוד מאכזבות ואולי אפילו להנות מהן! כל ניסוי שנעשה יחד יקרב אותנו לטבע ולעצמנו קצת יותר.
אז אני מזמין אתכם להצטרף לעולם המופלא הזה ולגלות איך אתם יכולים להביא קצת ירוק לעיר שלכם ובכך לחוות מחדש את הקסם שטמון בעציץ קטן על המרפסת שלכם.