בוקר אחד, אני מוצא את עצמי בדרך ליום עבודה חשוב. השמש זורחת, אני שומע את המוזיקה האהובה עליי ברקע, והרגשתי שמלא גאווה שהפקתי הכל מראש - טעמים של קפה חם ולחמניה טריה מחכות לי במשרד. אבל מה? כמו בכל סיפור טוב, זה לא נגמר כאן.
מדי פעם, כשאני בסיטואציות כאלו, אני נוטל פסק זמן ופשוט מעריך את הרגע. אז באותו בוקר גיליתי שזה היה רגע קסום מדי! באמצע הדרך לפתע הרגשתי רעש מוזר מהמנוע. התברר שלאחר עשרות אלפי קילומטרים מאחורינו הגיע הזמן להגיד שלום לאגזוז שלי... כן, ממש בדיוק לפני הצומת החשוב שבו הייתי צריך לפנות לעבודה.
כשהרכב נכבה ורק המחשבות שלי זעקו "מה עכשיו?", ישבתי שם לצד הכביש וחשבתי לעצמי: "טוב, זה לא הסוף של העולם". התחלתי להתקשר לשירותי חילוץ גרירה תוך כדי שאני מנסה להוציא מהראש את לחץ הלו"ז שלי ואיזה בלגן השארתי במשרד.
חיכיתי בצד הדרך כשהלב שלי מתחיל להתרגל למצב החדש הזה - דיבורים עם נהגים אחרים שעברו ליד הכביש ושאלות שנוגעות בחיים: מה באמת חשוב? העסק? הבריאות? או אולי פשוט לדעת ליהנות מכל דבר גם אם הוא לא מושלם?
ואז הגיע אדם עם חיוך רחב ומבט מרגיע. לאחר רבע שעה הבנתי שכאן אני פוגש מקצוען אמיתי בארשת פנים נעימה שאנשים מתקשים למצוא היום. הוא עזר לי לצאת מהמצב הזה כמעט בלי שום חיפושי משא ומתן - פשוט פתרון מידי בעדינות ובמקצועיות שמעוררת הערכה.
אם יש משהו שלמדתי מזה לרגעים בזמן אמת - זה שכשאתה מבקש עזרה אין מקום לגאווה או להתעסקות בשיפוט עצמאי - תמיד כדאי לפנות לעזרה ממישהו שעושה את זה נכון ולא מתבל בכאב הלב שלנו.
אז הנה טיפ קטן: כשאתם יוצאים לדרך ודברים לא מסתדרים כמו שתכננתם - תנו לעצמכם להיות בני אדם ולא רק נהגים; החיפוש אחרי פתרון איטי ומסובך לפעמים יכול לקחת דקות ספורות עם האדם הנכון לצידכם.