לפני כמה חודשים, ביום שישי אחד, כשחזרתי הביתה מהעבודה, גיליתי שאין לי את המפתח לדלת. כן, אני יודעת שזה קורה לכולם לפעמים - אבל זה היה בדיוק לפני שבת והייתי בטוחה שהיום הזה הולך להיגמר בלא נעים במיוחד.
עמדתי מול הדלת שלי כמו ילדה קטנה שנשארה בחוץ בלי משחקים. התחלתי לבדוק את כל הכיסים שאני בד"כ שמה בהם מפתחות - תיק קטן מהעבודה, מכנסיים שלבשת הקיץ שעבר ולצערי גם במדף המכוניות לא מצאתי שום פתרון.
ואז החלטתי להתקשר למנעולן - למרות שאמרו לי שזה ידרוש תשלום ואולי גם זמן המתנה ארוך. אחרי כמה טלפונים גיליתי מנעולן מדהים בשם ערן. הוא ענה כמעט מיד ואמר שהוא יכול להגיע תוך רבע שעה.
התקופה האחרונה הייתה מתוחה בשבילי; הטרדות בעבודה ועוד דברים אישיים שמעמדו אותי על הקצה. כשערן הגיע הוא העביר חצי דקה על הדלת והתחיל להסביר לי שלא מדובר במשהו מסובך מדי ושזה לקח לו רק רגע לפתוח אותה.
אבל השיחה שלנו הפכה מהר מאוד לשיחה עמוקה יותר משחשבתי שתקרה עם אדם זר עם מפתח ביד. ערן התחיל לספר לי איך פעם גם הוא היה במצב קשה ושהוא יודע כמה זה מפחיד לעמוד מחוץ לדלת שלך ולהרגיש חסר אונים. היה משהו מאוד נעים בשיחה הזו; כנראה שבדיוק בזמן שבו הייתי צריכה קצת גיבוי אנושי.
בסופו של דבר הוא פתח את הדלת ונותרנו לדבר עוד מספר דקות מחוץ לבניין עד ששנינו הרגשנו שאנחנו חברים ותיקים.
אז הנה טיפ שלי: כשאתם מוצאים את עצמכם זקוקים למישהו שיעזור לכם - אל תתבלבלו, יש אנשים טובים בעולם שיכולים לתת לכם לא רק שירות אלא גם מעט חום לב וסיפור אישי שישאר איתכם הרבה אחרי שהם ילכו.