הייתי עסוק כל היום בעבודה, וכשהגעתי סוף סוף הביתה, ראיתי את הבלגן שהשארתי מאחור. ציוד פזרן מהילדים בסלון, כלים לא שטופים בכיור ואבק שוכב לו בשקט על המדפים. ככה היה נראה הבית שלי לקראת ערב, ואני נזכרתי בכל הדברים הקטנים שעושה בית לבית - תחושת הנוחות והשלווה.
החלטתי שאני לא יכול לחכות יותר. שמתי מוזיקה בקולי קולות ונתתי לעצמי חמש דקות של הפסקה לפני שהתחלתי לנקות. במהלך הניקיון, גרר לי המחשבה - למה זה חשוב לנו לשמור על הסביבה שלנו? פתאום צף במוחי סיפור ישן: כשהייתי ילד קטן, אמא שלי הייתה תמיד אומרת שהבית הוא המראה שלנו - אם אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי ולהיות במקום נעים - אני חייב קודם ליצור אותו.
והנה מגיע הרגע הזה - אני הולך עם השואב אבק ומגלה פתאום מתחת לספה בושם ישן ששכחתי ממנו. מיד עלו בי זיכרונות - ריחות של אביב ונעורים שלא יחזרו עוד. תוך כדי ניקוי החדרים חשבתי איך פריטים קסומים כמו הצבעוניות של התמונות שציירנו יחד או הספרים הישנים יכולים לחייך אלינו כשנמצאים במקומם הראוי.
והשורה התחתונה היא שגם הניקיון עצמו הוא תהליך מחבר; באותו רגע ייחודי שבו תפס אותי התהליך, החלטתי להשאיר מקום לשמחה בחיים שלי ביום-יום.
אז טיפ שלי לכל מי שמתמודד עם בלגן בבית: אל תשכחו שכל פעולה קטנה יכולה להיות משמעותית! לפעמים קורס פעם בשבוע להפוך משימות לניהוליות זה בדיוק מה שצריך כדי להרגיש יותר טוב ואת הכוח הזה להביא גם את עצמכם למקום מסודר. נערו את האבק מהרעיונות בשלומכם - זה בהחלט עשוי לשפר לכם את מצב הרוח גם בבית וגם בלב!