כשהתחלתי את הדרך שלי בעולם היוגה והפילאטיס, לא ידעתי שמדובר במשהו שיחלחל לי לנשמה ויהפוך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אחרי יום ארוך בעבודה, כאשר הכל מרגיש לעיתים כעמוס מדי ואולי אפילו אינסופי, הסטודיו אליו אני הולך הפך להיות מקום מקלט עבורי.
בפעם הראשונה שנכנסתי לסטודיו שיושב באחד הרחובות השקטים של תל אביב, הרגשתי אווירה אחרת. אור רך חדר דרך החלונות הגדולים וריח קל של עשבי תיבול מילא את האוויר. מחייך מאוזן לאוזן קיבל אותי המורה בקבלת פנים חמה, כאילו הוא מכיר אותי כבר שנים רבות. התיישבתי על מזרנים פשוטים אבל מזמינים והרגשתי שאני נכנס למקום שבו אני יכול לשחרר כל לחץ וכל חשש.
בשיעור הראשון ניסיתי לפקוח עיניים ולהתמקד בנשימה שלי, גם כשכולם γύיבי היו מיומנים ואני עדיין נלחצתי לעבור את התנוחות בלי להתבלבל. אבל מה שהכי ריתק אותי היה ההרגשה שלא משנה איך אני עושה את זה - אין כאן תחרות אלא חיבור פנימי משלי. בהדרגה הבנתי שזה לא רק על כוח פיזי; זו אומנות להקשיב לגוף שאומר לי מה הוא צריך בכל רגע.
והנה ההפתעה - עם הזמן גיליתי לא רק יתרונות גופניים אלא גם נפשיים מדהימים. מצאתי עצמי מתמודד טוב יותר עם סטרס בחיי היום-יום ולומד לשחרר דברים שמעיקים לי בראש. הקטנות האלה שיש בחיינו פתאום השתנו; העצבנות בפקקים נהייתה סבלנית והאתגרים בעבודה קיבלו פרספקטיבה חדשה.
אם אתם חושבים להצטרף לסטודיו כזה או אחר - אני ממליץ לבדוק היטב את המקום לפני שאתם מתחייבים. תחושת בבית היא קריטית! שאלו חברים או חיפשו המלצות באינטרנט כדי למצוא מורים שעושים לכם אוטומטית "קליק". זכור שעליכם לחוש בנוחות ובבטחון במרחב הזה כי בסופו של דבר מדובר במסע אישי במיוחד שלכם.
אז אם תמצאו עצמכם קצת אבודים וצריכים זמן לעצמכם - אל תהססו לצלול לתוך העולם המיוחד הזה של יוגה ופילאטיס. יש בו קסם אמיתי שמזכיר לנו שאפשר למצוא שלווה גם בתוך הכאוס הגדול של החיים שלנו.