לפני כמה חודשים החלטתי שאני צריך לעשות משהו עם הרכב שלי. אני לא מדבר על תיקונים טכניים או פנדל בגין אשמת המכה הראשונה בכביש - אלא על ממש שינוי מראה, צביעה מחדש. הרכב היה ירוק כהה, צבע שבעיניי כבר נמאס עליו, ונשאלת השאלה: איך אפשר להפוך את זה למשמעותי יותר מאשר סתם עבודה?
הלכתי לחנות צבעים בקרבת הבית ופגשתי שם בחור בשם יוסי. הוא סיפר לי שאחת הסיבות שהוא אוהב לצבוע רכבים היא שהצבע הוא כמו תעודת זהות חדשה עבורם, מעין התחדשות. נזכרתי באנשים שהתקרבתי אליהם במהלך השנים - אנשים שבחרו לשנות משהו במראה שלהם וכמה שזה שינה להם את כל הפרספקטיבה. אם אני יכול לתת לרכב שלי קצת אהבה ולהרגיש בו חדש ומיוחד שוב, למה לא?
כשיצאנו לעבודה, התהליך היה מרגש מאוד. שטיפת הרכב לפני הצביעה הייתה כמו הכנת קנבס לציור העתידי שלו; כאילו אנחנו מניחים את היסודות משאת נפש שלנו לגבי מה שהוא יכול להיות. אמרתי לעצמי: "קח את הזמן", והתחלתי לדמיין איזה צבע הייתי רוצה לבחור שיהיה מתאים לנשמה של הרכב ולנשמה שלי תוך כדי תנועה על הכביש.
לבסוף בחרנו בצבע כתום עמוק עם גוון זוהר שמביא חיוניות בכל מבט. יום לאחר מכן כשחזרתי הביתה וראיתי אותו בחניה החדשנית שלו - זו הייתה תחושה שאני לא יכול להסביר במילים. פתאום נראה כאילו יש לו חיים חדשים ואפילו הסביבה שלי הגבירה אליו עניין ורווחה.
אז אם אתם שוקלים לעשות ריענון לרכב שלכם - מציע לכם ללכת על זה! תחשבו מהם הדברים שאתם יכולים לחדש גם בעצמכם דרך הפעולה הזו; לפעמים שינוי קטן חובק בתוכו עולמות שלמים ומפתח בפנינו אופקים חדשים שלא ידענו עליהם קודם לכן.
וגם טיפ ממני - אל תשכחו להכין את האישי לקראת השדרוג: היו מוכנים למעט קרירות ברגע הראשון עד שהכל יתייבש וישתקף מחוץ לכביש כמו חדשות לבקרים.
אהבה ושינוי תמיד מתחילים ממקום פנימי ולעיתים גם באוטו שלכם!
