נזכרת בחג פסח האחרון, כשישבתי ליד השולחן המשפחתי, מוקף בכל הדודים והדודות המוכרים שלי. במשך כל הערב, דיברנו על זכרונות ישנים, סיפורים משפחתיים ושפות. כמה מהדודים שלי עוסקים בתרגום ובשפות ולכן השיחה גלשה לשם בקלות. אחד מהם התחיל לספר לי על חוויותיו כמתרגם חופשי בשפה הספרדית.
הוא תיאר כיצד נאלץ לתרגם לא רק את המילים אלא גם את הרגשות שמאחוריהן. "תחשוב רגע," הוא אמר, "לתרגם משפט זה לא רק להביא את זה לשפה אחרת. זו ממש אמנות! אתה חייב להבין את התרבות, את ההקשר ואת המסר העמוק שמאחוריו." פתאום הבנתי עד כמה אני עצמי לוקח כמובן מאליו את היכולת לדבר עברית - שפה שנמצאת אצלי מלידה.
באותו ערב החלטתי שהגיע הזמן למאמץ נוסף בלימוד שפה חדשה. נתקלתי באתגר בהתחלה: איך להתחיל לדבר כשאני מכיר רק מילים בודדות? אבל אז קיבלתי טTip מעניין - במקום להיכנס ישר לעומק ולהתמקד בש grammar או במשפטים מסובכים, פשוט להתחיל לדבר על דברים יומיומיים שאני אוהב: מתכונים שאני אוהב לבשל או תחביבים כמו ציור.
לאט לאט גיליתי עולם חדש! דרך השיחות הפשוטות האלו החלה להיפתח בפניי דבר נשגב - התקשורת האנושית הצליחה לחבר אותי עם אנשים חדשים ולמשוך אותי לתוך תרבויות שונות לחלוטין.
השיעור הגדול שלמדתי באותו חג הוא ששפות הן יותר ממילים; הן גשרים בינינו לבין הקסם שבכל אחד ואחת מאיתנו. אז בפעם הבאה שאתם חושבים ללמוד משהו חדש - אל תהססו לרדת לעמקי שפה אחרת ולא לפחד להתנסות בסיפור שלכם שלה!