איכשהו, בכל פעם שאני נכנס למכולת השכונתית, אני יכול להרגיש את הריח של הבית. זה לא רק האוכל בעצמו, אלא כל מה שמסביב - המזגן שמתאמץ לפעול ביום קיץ לוהט, הקולות של אנשים מחליפים מתכונים ליד המדפים וקצת מוזיקה קלילה ברקע. יש משהו מאוד מרגש בתהליך הפשוט הזה של לקנות מצרכים.
לפני כמה ימים נכנסתי למכולת כדי לקחת דברים להכנה לחג. בדרך כלל אלו הם רגעים לברור מיוחד ביותר בחיים שלי - התארגנויות משפחתיות עם כל ההתרגשויות והציפיות לצוות המשפחתי שיעמוד סביב שולחן אחד, מחייך ומספר חוויות משנה שעברה יחד עם האוכל הטעים.
פתאום נעמדתי מול מדף התבלינים ושמתי לב איך ששקיות קטנות משתלבות זו בזו כמו חברים טובים שתמיד שם בשבילך. החלטתי לעצור לשיחה קצרה עם הבחורה שעומדת לידי. היא סיפרה לי שיש לה מתכון סודי לפולנטה שאי אפשר לעמוד בפניו. מיד שנתקלנו בעיניים שלנו הבנתי שאנחנו לא רק אוחזים במצרכים שונים - אנחנו חולקים זכרונות וניסיון חיים.
בסופו של דבר מילאנו את העגלות שלנו וכל אחת מאיתנו יצאה מהחנות עם חיוך וביד רשימה שהייתה הרבה יותר מקניות פשוטות; זו הייתה חוויה אנושית שנשארת בלב לכל החיים.
טיפ קטן לסיום: כשאתם נכנסים למכולת בפעם הבאה, עצרו לרגע לפני שאתם בוחרים מוצר וספרו לעצמכם סיפור קטן על מה שהמצרך הזה אולי יסמל עבורכם או איזו זיכרון הוא מעלה. פתאום תראו שהחוויה השגרתית הזו יוצרת רגעי קסם קטנים שאין להם תחליף.