לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי משוטט בחנות ספרים, עוצר ליד מחלקת האומניות. משם בא לי רעיון - לנסות לעצב פוסטרים לסדנאות שלי בתחום היצירה. אני זוכר את ההתרגשות שגיליתי כשהבנתי שבכוחי לקחת את המילים והתמונות ולשזור ביניהן קשר חדש, קשר שמספר סיפור.
בהתחלה זה היה מאתגר. הייתי אובססיבי לגבי הפרטים הקטנים: איזה גופן יבטא את התחושה של הסדנה? מה הצבעים שיתפסו בצורה הטובה ביותר את העין ויעבירו רצון לפעול? לאט-לאט, כל אחד מהמקרים קטנים הללו הפך לחלק מהמשוואה הגדולה שלי - איך ליצור משהו שמעורר רגש.
אני זוכר במיוחד אחת הפעמים שבהן ניסיתי להמחיש תחושת חופש וספונטניות בסדנה לציור בשמיים. בחרתי בצבעים בהירים ועזים, עד שהפקתי פוסטר שהיה כמעט כמו נכס אמנותי בפני עצמו. הביקורות שקיבלתי היו מדהימות! אנשים דיברו על איך שהם הרגישו שהפוסטר נוגע להם; כאילו הוא מלווה אותם למסע מרגש שלא נצפה קודם.
מה שלמדתי מכל התהליך הזה הוא שכאשר מעצבים משהו - בין אם זה פוסטר או כל דבר אחר - הכי חשוב זה למצוא את הקול האישי שלך ולהשתמש בו כדי לתקשר עם אחרים. אל תחששו להתנסות! לפעמים השגיאות מביאות אותנו לרעיונות הכי מקוריים ומהפכניים.
אז טיפ קטן ממני: לפני שאתם מתחילים לעבוד על פרויקט חדש, קחו רגע לנשום ולהרגיש באמת מה אתם רוצים לשדר. השאלות הנכונות יכולות להוביל אותך למקומות ט חדשים ולא צפויים בעבודתכם ובעיקר - לגרום לכם ליהנות מזה!
