לפני כמה שבועות מצאתי את עצמי מתמודד עם דילמה לא קלה. יום שישי, השמש מתחילה לשקוע והתחושה של סוף שבוע באוויר - אני צריך להכין ארוחת ערב משפחתית, וכשהשבוע עבר באופן די אינטנסיבי, בעיות בגינה, בריאות ורגעים של בלבול - קרוב לוודאי שלא יהיו לי הרבה מרכיבים במקרר.
פניתי למזווה שלי ומצאתי בצל או שניים, תפוח אדמה ששכחתי מאז השבוע שעבר וחבילת פסטה שנשארה מהפעם האחרונה שהכנתי לסלט. המשפט "עליית מחירים בסופר" צלצל בראשי ואת הכסף שחסכתי על המצרכים החלטתי להשקיע בקצת אהבה למקום בו אנחנו חיים.
בעוד שאני שם לב לצעדים הקטנים שלי במטבח ואני מפנטז על הארוחה שתצא מזה, התחלתי לחתוך את הבצלים והלבישו אותי בהרגשה חמה. חתיכת חמאה על המחבת יחד עם קצת שמן זית והשום הטרי מעלה ניחוחות כאלה שאפילו האוזניים שלך מתמלאות בחידודים. בשניות הראשונות הרגשתי כבר שזו הדרך להרגיע כל כאב לֵב שהתרקם במהלך השבוע.
בשעתיים הקרובות ניצבתי מול כיריים ושיחקתי במרכיבים עד שהגעתי לתערובת מושלמת: פסטה משמנת עגבניות ירושלמית ובצל מקורמל מעליה שתפסו מקום יוקרתי יחד עם פרוסות תפוח המתקתק שמתייבשות במחבת כמו המתיקות שכולנו כה חסרים לפעמים ביומיום שלנו.
כשהמשפחה התאספה סביב שולחן האוכל והריחות החלחלו לבית - ראיתי את העיניים שלהם נדלקות כשניסו כל ביס מהמנה המושלמת הזו שבה החלטת בין רגע לייצר ממעט מאוד רכיבים. זה היה רגע אחד קטן שבו רגש פשוט חדר לתוך אוכל והצליח להחזיר אותנו בזמן אל כול הטעמים שאנחנו אוהבים.
אם הייתי חייב לתת טיפ מכל החוויה הזו הוא להיות פתוחים לרעיונות חדשים וליצור מתוך מה שיש לנו בבית בלי לחשוש או לפחד מהמגבלות שבקום משתדלים להפוך אותן להזדמנות חדשה וגוון חדש בארוחות שלנו. לעיתים האוכל המפתיע ביותר מגיע מהמקומות הפשוטים ביותר ואנחנו יכולים למצוא אושר דרך טעמיהם בצוותא!✨