לאחר תקופה ארוכה של מתח ולחצים, החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהיכנס לעולם היוגה והפילאטיס. זה התחיל כאשר חברה קרובה הזמינה אותי לסטודיו מקומי שהציע שיעורי ניסיון בחינם. הייתי סקפטי בתחילה - איך ניתן לשלב מדיטציה עם גוף שכל כך כואב? אבל משהו בי שידר לי לתת לזה סיכוי.
כשהגעתי לסטודיו, נוכחתי במיידי שהאווירה כאן היא אחרת לגמרי. ריחות מחממים של קטורת, מוזיקה שקטה ברקע ואנשים שונים שבאו לחפש את השקט הפנימי שלהם. במשך שעה מלאה חקרנו את הגוף שלנו ואת הכאב שלא תמיד הצלחנו להכיר בו. כל תנועה הייתה כמו סיפור חדש שנכתב בגוף, ולעיתים גם בלב.
אני זוכר רגע אחד במיוחד: בשיעור יוגה טיפוסי, המורה ביקשה ממני למקד את תשומת הלב בנשימה שלי. מה שנראה לי פשוט על פניו הפך לאתגר אמיתי - פתאום הבנתי כמה פעמים ביום אני ממהר ושותק את עצמך במקום לקשוב לו. כשסיימנו, הרגשתי שאני לא רק פיזית מתוח יותר אלא גם נפשית משוחרר הרבה יותר.
אם אתם חושבים להצטרף לסטודיו ליוגה או פילאטיס - עשו זאת! ההמלצה שלי היא לחפש מקום שמרגיש נכון לכם; יש סטודיואים שמדגישים את הרוחניות ויש כאלה שמתמקדים בכושר גופני טהור. אל תהססו לבדוק כמה מקומות עד שתמצאו את הקן שלכם.
ומי יודע? אולי תגלו שזה לא רק המקום לפתח יכולות גופניות חדשות אלא גם מסע אישי מרגש של גילוי ועצמה פנימית. עכשיו אני ממשיך לצעוד בדרך הזו ומרגיש שיש לי מקום למצוא בו שלווה בכל יום מחדש.
וזכרו: אין דבר טוב מדי שיכול להגיע מהמקום הזה של קבלה והקשבה לעצמך.