שבוע שעבר, ביום חמישי חם במיוחד, החלטתי לקחת את הילדים לבריכה השכונתית. זו לא הייתה הפעם הראשונה שלנו שם, אבל כל פעם זה מרגיש כמו הרפתקה חדשה. היו לנו רגעים של שמחה וצחוק, ובאותו יום במיוחד הבנתי מה חשוב בשביל לחוות באמת את הקיץ.
בכניסה לבריכה התרגשו כמו ילדים קטנים (וגם אני). ראיתי איך הם קופצים במקביל למוזיקה הבעוטת שיצאה מהרמקולים. תוך דקה כבר הייתי בפינה שלי עם כוס רדבול ושמש טורפת על העור, נזכרתי כמה פשוט לפעמים לייצר אושר קטן.
הילדים נכנסו למים, והצחוק המתרקם האפשר לי להביט מסביבי - הורים אחרים נדמו בעבודות יומיום: חלקם נאבקים לקחת תמונה עם הילד שמקפץ במים, אחרים מגוננים על עצמם משמש עם כובעים ומסנני קרינה. ואז הבחנתי באמא אחת שהסתכלה מרחוק על הנער שלה ולרגע הזדהיתי איתה. תפסתי שנייה לשאול אותה אם היא רוצה להתענג יחד ואת ההנאה הזו של להיות ליד מים - החלפנו חיוכים והיא הסכימה.
ואז הגיע רגע האמת: אחד הילדים שלי רצה לקפוץ מהמגלשה הגבוהה ביותר בבריכה והשאלה אם הוא כן או לא עושה זאת קצרפה לי את הלב. בתור אבא, לעיתים קרובות אנחנו שמעתי על הצורך להגן ולהרתיע מפני סכנות נפילות ובריכות עמוקות. אבל בתוך תוכי ידעתי שזה גם הזמן לתת לו להתנסות ולהרגיש אותו חופש אמיתי במים.
אז אמרתי לו “כן” - כן לקפיצה מקומות גבוהים ולא נודעו עוזרת לגידול שלו כאדם מעז ואמיץ יותר מאשר פחדן כי תמיד יהיה מפריע כשאתה מנסה להשיג משהו חדש.
כשעמדנו כולנו מחוץ למים אחרי שהוא קפץ פעם ופעמיים לתוך הבריכה וכולם צפו בו בהערצה - השקפנו ברגע הזה להבין שגם בעידן שאנחנו חיים בו יש דברים שלא משתנים וביניהם האומץ ללכת קדימה גם כשזה מפחיד וזה שיעור נהדר למדוד במשפחה שלנו.
בסוף היום כשהגענו לבית חזרנו מלאי אנרגיה שמנהלת אותנו הלאה אל הימים הבאים בקיץ שעדיין לפניינו וכמה היה טוב לדעת שיש מקום כזה שאפשר להזרים אליו הרבה אור ושמחה ביחד ובעיקר נגד כל החששות היומיומית שלנו.
אז חברים, בפעם הבאה שאתם מתלבטים בין נשאר בבית לבין לחזור שוב לבריכת השחייה הקרובה - פשוט קחו את הילד/ילדים ותנסו לדלג על החששות שלכם! מי יודע? אולי תוכלו למצוא מחדש את הילדות שבכם... 🌞💦
