בכל זיכרון שלי מהילדות, אני יכולה להרגיש את הניחוחות שממלאים את המטבח בשעות אחר הצהריים. בימים הגשומים במיוחד, אמא הייתה מכינה מרק כוסמת חם - המאכל שהפך לבית שלנו למקום בטוח ומחבק.
זוכרת איך הייתי נכנסת הביתה אחרי יום לימודים ארוך, עם רטיבות שדלפה מהמטריה? המגע הראשון שנעשה היה עם הריח - כמה קסום הוא שאורח הכוסמת מתמזג עם הירקות השונים: גזר, תפוח אדמה ושום מעושן. רק מלהיזכר בזה מעלה בי חיוך.
בעיקרון המרק הזה לא צריך הרבה יותר מאשר סבלנות ואהבה. מבשלים את כל החומרים יחד עד שהכוסמת מתרכך ומתמזגת בצורה מושלמת עם הנוזלים ומספקת תחושת חמימות בלב ובנשמה. שלוק אחד מספיק כדי להרגיש שחזרת הביתה.
לפני מספר חודשים החלטתי לשחזר את המתכון בגרסה קצת משלי והגעתי לתובנה מעניינת: לעיתים היינו עסוקים מדי בלדייק במידות ובמרכיבים שאנחנו שוכחים ששימוש בחומרי גלם טריים וטעימים חשוב לא פחות מהדיוק בכמויות. כן, לפעמים אי לכך יצא לי מרק סמיך מידי או דליל מידי - אבל זה בדיוק מה שעושה אותו מיוחד! כל טעם הוא עידן חדש וכל ניסוי מוביל לגילוי חדש.
אם תרצו לנסות בבית וגם לחוות מעט מטרוג'ו ילדות שלי, הנה טיפ: אל תחששו להוסיף עשבי תיבול כמו פטרוזיליה או טימין בהכנה שלכם וגם כשאתם מגישים - זה מוסיף נגיעות צבעוניות וטעמים חדשים לחלוטין!
אז בפעם הבאה שאתם מחפשים מנה שתתחמם לכם בבטן ותעורר זיכרונות מתוקים - תנו צ'אנס למרק כוסמת. אולי גם אצלכם הפך למנה מוכרת ואולי זו תהיה ההתחלה של משהו חדש ונפלא.