לפני כמה שנים החלטתי שאני רוצה ללמוד שפה חדשה. איכשהו, תמיד הרגשתי שזה יכול לפתוח בפניי דלתות שלא חלמתי על קיומן. אחרי הרבה התלבטויות, בחרתי באיטלקית - אולי בגלל האוכל, ואולי פשוט כי אהבתי את איך שהשפה נשמעת. ניסיתי לקחת שיעורים והתחלתי לקרוא ספרים, אבל מה ששינה את כל החוויה היה טיול לתקופת השפלה המקומית בונציה.
הייתי בבר קטן עם חברים ונכנס לשיחה עם בעל הבר - איש מזוקן וחביב בשם מרקו. הוא התחיל לדבר איתנו באיטלקית מהירה מאוד ואני מלמלתי משהו בסגנון "אני לומד איטלקית". אתם יודעים מה קרה? במקום להתייחס אליי כאל תייר חף מכל ניסיון שיחה, מרקו התחיל להאט ולחייך לי בעיניים טובות. הוא עזר לי לתקן משפטים ואפילו הציע להשתמש בביטויים צבעוניים שמלאים בחיים.
אותם רגעים שבהם ניסיתי לדבר באיטלקית עם אדם מקומי היו כל כך משמעותיים בשבילי. אני זוכר שהרגשתי כאילו הגעתי למקום שבו מישהו באמת רואה ומעריך את המאמץ שלי להתחבר לעולם שלו דרך השפה. זה לא רק היה על לקיחת שיעורים או לקרוא מילונים - זו הייתה חוויה אמיתית של קישור קשר שבטי וחוויית חיים אמיצה.
אז הנה טיפ ממני: כשאתם לומדים שפה חדשה, אל תפחדו לטעות! הטעויות שלנו הן חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וכאשר אחרים רואים שאנחנו מנסים - הם יעריכו זאת יותר מכול דבר אחר. בתור אנשים שמעוניינים לחוות תרבויות שונות ולהרחיב אופקים, לפעמים דווקא הכישלונות הקטנים הם אלו שמובילים אותנו לניצחונות הגדולים באמת.
בסופו של דבר גיליתי שאיטליה היא לא רק מדינה רחוקה אלא עולם חדש שניתן לגשת אליו דרך המילים והשיחות.
כל מי שרוצה להתחבר לתרבויות אחרות באמצעות השפות שלהם - קדימה! אל תפחדו לצלול פנימה ולטפח קשרים אנושיים בדרך המופלאה הזו!