שבוע שעבר יצאתי עם הילד שלי לשוטט קצת במרכז העיר. הרגלי השוטטות שלנו הפכו לבילוי קבוע, וברקע תמיד נשמעת השאלה הבלתי נמנעת: "אבא, אפשר לקנות לי צעצוע?" זה היה חגיגי לראות את פניו מתמלאות בהתרגשות כשהגענו לחנות צעצועים קטנה וקסומה שהחיים בכוח חידשו.
כאשר נכנסנו פנימה, עצר אותנו קודם כל ריח של פלסטיק חדש וצבעוניות עזה שנשפכה מכל עבר. בכל פינה היו דמויות אהובות מסרטים וסדרות ילדים, מדפים מלאים במשחקים שלא נראים כמו דברים מהזמן שלנו. זו הייתה עיר של קסם בעיניו של ילד בן חמש.
במהלך השיטוט המהיר והסוער, הגעתי לתובנה קטנה אך חשובה: המשחק הוא לא רק אמצעי להעביר זמן; הוא מעצב אישיות ומפתח כישורים חברתיים. ראיתי כמה שיתוף פעולה היה דרוש כאשר שני ילדים ניסו להפעיל מכונה מוזיקלית יחד - זה היה מבצע קבוצתי מרגש! הם צחקקו ונאבקו על מקום מתוך שמחה טהורה.
לבסוף, כשעלה הזמן ליציאה ובידי רק בובת גיבור על שאפשרה לו לעוף מבלי לצאת מהבית (כמובן שלא הייתי יכול לסרב), התחלנו לדבר על התפקיד של משחק בגידול שלו. סיפרתי לו איך באחד ממשחקיי ילדותי אני למדתי לגבור על פחד ולהתמודד עם תקלות ואכזבות - שיעור חשוב מאוד שגם בימינו יש בו ערך רב.
אם אתם מחפשים מקום לעודד את היצירתיות והדמיון אצל הילדים שלכם, אני ממליץ באמת לבדוק חנויות צעצועים קרובות ולא להשאיר את ההנאה הזאת למרגניות או לרשתות הגדולות בלבד. לא פעם אנחנו יכולים למצוא משהו ייחודי ואישי יותר במקום קטן שבו איש המכירות בכלל אופף אותך בהרבה יותר אהבה ובכל הכנים.
אז בשבוע הבא שוב נטוס למציאות הקסומה הזו וכל פעם מחדש יתאפשר לנו לרגש ולהעמיק בהבנת עולם הלמידה דרך משחק!