לפני כמה שבועות, פניתי לבית דפוס כדי להדפיס ספר קטן שכתבתי. לא הייתה לי ציפייה גדולה - רק רצון פשוט לשתף את המחשבות שלי עם העולם. כאשר הגעתי למקום, הרגשתי כמו ילד שממתין לפתיחת מתנה. מימיני עמד מכונת הדפסה ענקית שפלטה ניירות ריחניים בסגנונות שונים, ומשמאלי על הקירות היו תלויים שלטים צבעוניים ודוגמאות מרהיבות.
במהלך השיחה עם אנשי הבית דפוס, הבנתי שהרבה מהם עובדים שם שנים רבות ושחלקם זוכרים כל לקוח לפי הפרויקט שלו. זה גרם לי לחשוב על העומק שיש בכל תהליך ההדפסה; זה לא סתם תהליך טכני אלא חיבור בין אנשים - רעיונות, רגשות ולבסוף גם יצירה מוחשית בידיים שלנו.
ברקע נשמעו קולות התמונה המתפתחת ואנשי הצוות מתייעצים לגבי הגוון המדויק של הכחול שאני רוצה לכתיבה על הכריכה. "זה הניסיון", אמר אחד מהם בחיוך רחב כשגילה שהצבעים האלו הם מהלנדסה הישראלית והוא בעצמו מגיע ממשפחה של מדפסים. פתאום הסתכלתי עליו וראיתי מעבר למכונה- ראיתי אדם שמעביר מסורת ובו בזמן משלים את החזון שלי בצורה כה מקצועית ונעימה.
אחרי שעות שלא הזכרתי בכלל את הזמן שחלף והרגשתי כאילו אני בתוך סיפור אגדי - יצירה בהתהוות מול עיניי! כשהספר שלי סוף סוף התקבל לידיי, זו הייתה תחושה בלתי נתפסת; זה היה הרבה יותר מקובץ דפים מודפס: זה היה חלום שהתממש בידי!
אז הנה טיפ מבוסס ניסיון: אם אתם חושבים להדפיס משהו חשוב או אישי - אל תתפשרו על הבחירות שלכם ותבחרו מקום שתוכלו להתחבר אליו. עבודת צוות וחיבור לבעלי המקצוע יכולים להפוך פרויקט אישי לחוויית חיים בלתי נשכחת.
לאחר מכן החלטתי ששבוע הבא אסור לפספס חגיגה קטנה עם חברים סביב הספר החדש הזה - בדיוק כמו שעושים אחרי השקתו של אמנות חדשה! ברגע שאתה מחזיק ביד מוצר מסוים שאותו אתה אוהב ואוהבי אחרים משתפים בהתלהבות שלך - אין דבר טוב ממנו!
אז הפלא שבדפוס הוא לא רק במכונה עצמה אלא בעיקר באנשים שמאחוריה. כיום אני חווה את עולם הדפוס מכל הצדדים וממליץ לכל אחד לנסות ולהקליד את מחשבותיו- כי מי יודע? אולי גם אצלי יקרו ניסים נוספים בעתיד הקרוב…