לפני כמה ימים החלטתי לבלות כמה שעות בשוק האוכל בתל אביב - מקום שאני תמיד אוהב לשוב אליו. יש משהו קסום באווירה, בריחות המדהימים ובצבעים שמקיפים אותך מכל עבר. כל פעם שאני נכנס, אני מרגיש כמו ילד בחנות ממתקים.
התחלתי מהדוכן של הפלאפל שהכי הרבה מתגעגע אליו - פלאפל חם ואדמדם, עם רוטב טחינה סמיך ולימון שסוחפים אותי לחוויה מדהימה. כשאני אוכל את הפלאפל הזה, אני לא רק טועם את האוכל אלא גם זוכה לחוויה של אחדות בין אנשים מכל הלבבות והתרבויות שפה נפגשים. זה משהו שלא ניתן להרגיש בכל מקום אחר.
לאחר מכן התפניתי לדוכן גבינות שמזכיר לי את סבתא שלי, שהיא מומחית בגבינות שמנת מפנקות ואנינות טעם. כשהסבירו לי על הגבינות השונות, פתאום נזכרתי שכל אדם וניסוי שלו טומנים בחובם סיפור - גבינת גורגונזולה זו רשמית אהבה ממבט ראשון - מרירות המביאה עמה איזון מושלם כאשר משדכים אותה לדוגמא עם אגסים או דבש.
ואתם יודעים מה? באמצע ההנאה הזו דיווחתי למוכר על אהבתי לגבינות והוא פתח בפניי מסלול חדש: "תשמע", הוא אמר בנעימות, "אם אתה מעריך גבינות איכותיות ככה כדאי לך לנסות להכין קישים בבית". ידע נמסר וזה היה הרגע שבו החלה אצלי התשוקה לבשל ולהכין מנות שמשקפות את השנים שחייתי בכפר בגולן עם אוכל שאמא שלי הייתה מכינה במטבח ביתי.
בסופו של דבר יצאתי מהשוק עמוס באาหาร טוב ובראש מלא ברעיונות חדשים. אם אתם מתכננים ביקור בשוק כזה - אל תשכחו ללכת עם ראש פתוח! תנו לעצמכם להתנסות בטעמים חדשים ולשמוע סיפורים קטנים מהמוכרים שעושים כל כך הרבה יותר מאשר פשוט למכור אותנו אוכל. אני מציע לקחת רגע למשך החיים ולהקשיב לתמיד!
ומי יודע? אולי תצאו משם לא רק עם שקית מלאה מוצרים אלא גם בליווי חיוך רחב ותחושת חמימות בלב.