בוקר אחד, עדיין בעלטה של התפילה שיש סביב השמש העולה, החלטתי לצאת לסדנה מוסיקלית שהומלצה לי על ידי חברה טובה. אני זוכר את היסוסי בהתחלה - מה לי ולמוזיקה? אני לא נגן מקצועי, ובטח לא אשאף לבמה גדולה. אבל משהו בפנים אמר לי ללכת, אז פשוט קמתי והלכתי.
הגעתי למקום הכה מאורת עץ עם ריחות מדהימים שהתערבבו במוזיקה שקטה ברקע. שם פגשתי אנשים שונים, מכל מיני גילאים ורקעים, שבאו לחוות משהו חדש ושונה. את תחילת הסדנה הנחה איש צעיר עם חיוך כובש שהתעקש לקרוא לכל אחד בשמו. היא החלה באימפרוביזציה קולית; כל אחד היה צריך להוציא צליל חופשי שנובע מתוך הלב. מה שאמרו לנו הוא שאין נכון ולא נכון - זה הכל על להיות אנחנו עצמנו בכאן ובעכשיו.
אני זוכר איך ההתחלה הייתה מאוד מסורבלת עבורי; היה בי חשש לבדוק את הגבולות של הקול שלי ולהשמיע דברים שלא נשמעו אי פעם באוזניים שלי. אך פתאום קרה דבר מדהים: כששמענו זה את זה, הצלילים הפכו לשיחה בלתי נגמרת בין כולם בחדר. הגעגוע שלי לרגש ולעוד רגע כזה קסום הציף אותי ונתן למילים לברוח ממני כמו מים זורמים.
במשך כמה שעות עסקנו בכלים מוזיקליים שונים - טופים יפנים ועד כלי מיתר פריג'יים שהביאו צבעים חדשים לפסיפס הצלילי שלנו. כולנו למדנו לנגן יחד על הרגשות שלנו והצלצולים המרגישים הטעינו אותנו באנרגיה חדשה ומרעננת.
בסוף היום עשיתי משהו שמעולם לא חלמתי עליו - ישבתי מול מכונת תופים ופשוט שיחקתי איתם כאילו היו חברים הכי טובים שלי! המלודיות ששוחררו מהנשמה נתנו לי להבין שגם אם אני לא נגן מקצועי או מלחין מפורסם - המוזיקה נמצאת ואני יכול ליצור אותה בדרכי שלי.
אז אם אתם מתלבטים לגבי סדנאות כאלה, אל תהססו! קחו זמן לעצמכם ותנו לעצמכם להרגיש מחדש דרך הצלילים והמילים. זה הרבה מעבר למוזיקה; זו דרך להתחבר לעמקי הלב שלנו ולהביע את עצמנו בצורה שלא תמיד מצליחה להתבטא במילים רגילות.
והטיפ שלי עבורכם? דייקו את הרגע שלכם בלי פחד להיות מי שאתם באמת - וכל השתיים האלה ביחד רק יעצימו את החוויה שלכם ואת עושר החיים שכבר נמצא בתוככם!