כשהייתי קטן, כל ביקור בחנות חיות היה כמו הרפתקה קסומה. יכולתי להסתובב בין הכלובים, להתיישב ליד העכברושים שמזיזים את שיניהם הקטנות והחמודות, ולחלום על יום שבו יהיו לי כל החיות שבעולם. אבל זה לא היה הצעד הראשון שלי בעולם החי; הדבר האמיתי קרה כשנכנסתי לחנות אחת קטנה בשכונה.
היה שם כלב גורי ששיחק במלאך עם הכדורים הקטנים שסובבו סביבו. הוא רקע רגליים וסובב את הזנב בלי סוף, מה שהגביר את הדופק שלי פי כמה. בליבי ידעתי שאני חייב לאמץ אותו, ומאותו רגע התחלנו מסלול חיים משוגע יחד. קראנו לו "פלא", כי באמת שהוא היה פלא בעיני.
עברו ימים ולילות בלעדיו עד שנהייתי למישהו אחר - אדם שלוקח אחריות על יצור חי שאוהב אותי ללא תנאים. הסתבר לי מהר מאוד שבשביל לגדל כלב צריך הרבה יותר ממזון ומים; יש צורך באהבה, סבלנות ועבודה קשה. לפעמים היו רגעים שלא הבנתי למה הוא נושך לי את הנעליים או מסתתר מתחת לספה כשאני מבקש ממנו לשתף פעולה עם האילוף - אבל בתוך תוכי תמיד ידעתי שזה חלק מהמסע שלנו.
אז אם אתם שוקלים לאמץ חיית מחמד או פשוט רוצים לבקר בחנויות חיות: אל תצפו לראות רק מוצרים ודברים יפים למראה. בפנים מסתתרות סיפורים של אהבה וחברות אמת שמתחילים כאשר מישהו מאמץ חבר חדש בדרך כלל עם פרווה (או נוצות).
טיפ אישי? כשאתם מבקרים בחנויות כאלו, קחו איתכם נשימות עמוקות ושימו לב לפרטים הקטנים - לקולות שהם משחררים, לעיניים המנצנצות בסקרנות ובדרישה ליחס ולאהבה רבה ככל האפשר.
יש משהו מיוחד בטיפול ביצור חי ואיך שזה מעניק משמעות חדשה לכל יום שעובר - וגם איזה שיעור בתרבות הטיפול והשיתוף שיש לנו כבני אדם. כאותו ילד שקפץ מרגל לרגל מול הכלבים והחתולים בחנויות הגדולות והקטנות בכל עיר ועיירה בישראל, אני מזמין אתכם לעשות זאת גם היום ולהרגיש שוב את הלב מתמלא ברגש הזה שהרגע הזה נותן!
