לפני כמה שנים, הייתי בעיצומו של הליך משפטי שנראה כמו סיוט. התמזל מזלי שפגשתי עורך דין שהפך להיות לא רק יועץ מקצועי, אלא גם חבר ואיש תמיכה אמיתי. ההליך המשפטי היה קשור למאבק על משמורת ילדיי, וזה ללא ספק אחד הרגעים הכי קשים שחוויתי.
הדברים לא הלכו חלק ואני זוכר את הפחד שאחז בי בכל פעם שנכנסתי לבית המשפט. השופט ישב מולי עם הבעה רצינית והצד השני נגרר לעיתים לעליות רגשות קשות ומעיקות. אבל מה שלימד אותי אותו עורך דין הוא שלא בכל מחיר צריך להילחם. לפעמים, זה חשוב יותר לשמור על ערכים ועל הכבוד האישי שלנו.
הוא הציע לי לחפש פתרון שפוגע פחות באף צד ולנסות להגיע להסכם בהידברות במקום לקרוע זה את זה בבית המשפט. בפעם הראשונה מאז התחילה את הפרשה הזו, תפסתי אוויר והתחלתי לחשוב בצורה אחרת - אם נצליח למצוא דרך לדבר בגובה העיניים ולא בלהט קרב המילים?
נכון להיום אני מבין שכל מאבק יכול להפוך לדיאלוג ואם אפשר לקדם עניין מתוך הבנה הדדית - אז למה לא? כן היו מפגשים כואבים ושיחות מאתגרות עם האישה שאני כבר בקושי מכיר, אך בזכות הגישה החדשה הצלחנו להגיע להסדר שמתאים לשנינו ומעל הכל - לילדים שלנו.
אם יש משהו שאני רוצה להעביר לכל מי שעובר חוויות דומות: אל תחשבו רק על הישגים וניצחונות פיזיים במובן של "מי צודק" או "מי מנצח". המשמעות האמיתית היא איך אתם יוצאים מזה בסוף - האם הצלחתם לגדול ולהפוך לגרסה טובה יותר של עצמכם?
אז טיפ חשוב שיכול לעזור לכם בחיים ובמשפטים: הקשיבו! הקשיבו באמת לצדדים הנוספים המעורבים ודאגו שיהיה מקום לרגשות שלכם וגם שלהם בשיחה הקריטית הזו. לפעמים ניתן לשנות מציאות בלי מלחמה רבתית.V