לפני כמה חודשים החלטתי לקחת את הרכב שלי לשדרוג רציני. זה היה היפוכים יומיומיים לעיניים: אותו צבע אפור משעמם שהשאיר אותי עם תחושת תסכול של "מה אני עושה פה?". החלטתי שצריך לצבוע את הרכב באיזשהו צבע שיעביר את מי שאני באמת. אחרי הרבה חשיבה, נפל הפסים על צבע ירוק עמוק - כזה שיהיה לי כיף לראות בכל בוקר.
הגעתי למוסך המקומי ומכאן החלה ההרפתקה האמיתית. מדובר היה בתהליך לא פשוט; הדרך לצבע החדש כללה פירוק חלקים והרבה דיונים עם הצבעים המקצועיים על מה מתגבר ומה מתאים יותר. יש לי חבר שאוהב טכנולוגיות חדשות ואמר לי פעם שיש קסם בצביעה דיקליטית (אני עד עכשיו מתבל לשמור על השמות), אבל בשבילי זה היה כל כך הרבה יותר מזה.
חוויתי את התהליך ממש כמו הליך טיפולי. כשצבעו את הרכב שלי, יכולתי לראות איך הוא משנה ממקום מגונן ומשעמם לאחר מלא חיים וגאווה. והאמת? יצא מהמם! כשהרכב הגיע אליי שוב, כמעט ולא זיהיתי אותו - זה היה כאילו קיבלתי ידיד חדש לחיים.
מעבר לשינוי המראה, הבנתי משהו חשוב: השינויים החיצוניים יכולים להביא גם לתהליכים פנימיים מאוד משמעותיים. כשאתה פותח דף חדש במשהו שאתה אוהב - כמו רכב אהוב - אתה מאפשר לעצמך לחדש גם בפנים.
טיפ קטן לסיום: אם אתם חושבים על צביעת הרכב שלכם או בכלל שדרוג לאורך החיים - תעזו! קחו לכם רגע לחשוב איזה שינוי הייתם רוצים ומעבר לזה: אל תפחדו לתת לדברים להשתנות. פתאום הדברים מקבלים אור חדש ואפילו עוזרים להתמודד עם כל מיני דברים שבאותה תקופה אולי לא ידעתם כיצד לפתח.
אז כן, צביעה לרכב היא דבר שמייצרת חיבור רגשי שלא ניתן להסביר במילים - פשוט תחושה שהתחדשנו ושתמיד אפשר למצוא צבע חדש לחיינו.