לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי יושב בבית קפה, מחשב נישא על הברך וכוס קפה ביד. באותו יום הייתי אמור להגיש פרויקט עיצוב ממשלתי שנקרא "חדשנות בשירות הציבורי". כשעברתי בין המסמכים של הפרויקט, פתאום הבנתי שהתחושה שלי לא הייתה מספיק טובה. הסטודנטים והעובדים במדינה צריכים לחוות את השירותים הללו בצורה הרבה יותר נעימה ונגישה.
החלטתי לצאת למסלול קצת אחר - במקום להתמקד אך ורק בצבעים ובגדלים, חשבתי על החוויות של האנשים שמגיעים להשתמש בשירות הזה. התמקדתי ברגשות שיכולים לעלות בעת השימוש: תסכול, בלבול וגם רגעים קטנים של אושר כאשר משהו עובד כמו שצריך. בלי לשים לב, זה הפך להרבה יותר מעבודה טכנית; זו הייתה מסע במוחם ובליבם של המשתמשים העתידיים.
לקח לי זמן להבין עד כמה חשוב להקשיב לקול הפנימי שלנו כמעצבים כשמדובר בעיצוב חוויית משתמש. הסיפור האישי שלי היה שם בכל פרט קטן - מהכפתורים ועד היתרונות מכל פונקציה שעיצבתי. גם אם מדובר באפליקציה לכשירות ציבורי או אתר מידע למען הקהל הרחב, העיצוב עצמו חייב להיות פשוט ונעים למגע.
טיפ שאני רוצה לחלוק היום הוא להתחיל כל פרויקט עם סיעור מוחות עם אנשים שלא מכירים את התחום שלך. תנו להם לשתף אותך בתחושות שלהם ובדרישותיהם - תופתעו לגלות עולם חדש ומופלא שלא הייתם חושבים עליו קודם לכן!
אז בפעם הבאה שאתם עומדים בפני משימת עיצוב UX/UI, זכרו לשמור על הלב פתוח ולחפש את הרגש מאחורי השורות והצבעים. זה יכול להיות ההבדל בין מוצר טוב למוצר מצוין שמלווה בחוויות חיוביות עבור המשתמש!