לפני כמה חודשים מצאתי את עצמי משוטט בשעות אחה"צ במחוזות לא מוכרים. אני זוכר שהייתי כמעט במצב של חיפוש אחר כיוון, כמו מישהו שאיבד את הלאה שלו. הגעתי למרכז הדרכה קטן, אשר בהתחלה נראה לי די פשוט - ספסלים עץ ישנים, לוח מחיק ומעט אנשים שמתרכזים בפינה.
נשארתי כי משהו בתוכי רצה להבין מה קורה כאן. לאחר כמה דקות השיחה התפתחה ונתקפתי בצורך לחלוק גם אני מהתנסויות חיי. התיישבתי לשמוע ולשתף יחד עם שאר המשתתפים והרגשתי פתאום שאני חלק ממשהו גדול יותר.
אותם אנשים סביב השולחן היו כל כך שונים זה מזה - תלמידים, עובדים שחיפשו הכוונה מקצועית ואפילו אנשים שלא ידעו למה הם הגיעו אבל הרגישו שזה פשוט נכון להם להיות שם. בתוך דקות ספורות הפכו הסיפורים האישיים שלנו למשפחה קטנה של תמיכה והבנה.
למדתי באותו ערב שיעור חשוב: כשאתה נמצא במקום הנכון בזמן הנכון עם האנשים הנכונים, אתה יכול למצוא דרכים חדשות להתמודד עם החיים שלך. המרכז הזה היה הרבה יותר מעוד מקום לקבל ידע; הוא הפך להיות בית עבור כולנו ללמוד ולהתפתח בו כסביבה בטוחה.
אם אתם מרגישים קצת תועים או שאתם רוצים לכוון את חייכם מחדש - אל תהססו לחפש מרכזי הדרכה כאלה בסביבתכם. לפעמים כל מה שצריך זה לשבת על ספסל עץ ולהקשיב לסיפור של אדם אחר כדי למצוא את הדרך שלכם קדימה.
והעצה שלי היא להיכנס לזה בלב פתוח; דעו שאין תשובות נכונות או לא נכונות אלא רק מסלול אישי שעובר דרך הקשרים והמפגשים שאנחנו יוצרים בדרך זו או אחרת בחיינו.