תמיד חלמתי על מכונית קלאסית. כילד, הייתי מתרשם מכתום של פיאט 124 על הכביש או משפתות הפועל של מרצדס שנהג ליד ביתנו. כשהגעתי לגיל שיכולתי להרשות לעצמי לשפץ אחת, זה היה כמו לקום מתוך חלום.
ואז מצאתי אותה - סוס שחור, פורשה 911 מגניבה מהשבעים. במצב לא משהו מבחוץ, עם פחחות שהתקלפה והקטנה שאני קורא לה "היפה בנשים" נראתה כבויה. אבל בליבי ידעתי שהיא מסתירה הרבה יותר ממה שנראה לעין.
התחלתי את המסע שלי בתיקון שלה, ולמד מה זה אומר לעשות עבודה עם הלב. העבר שלה התחיל לדבר אליי - כל Scratch וכול טיול עמד מאחרי החלקים הקטנים שהחלפתי והתאמנתי לתקן בעצמי. בדיוק פה הבנתי למה מכוניות קלאסיות הן קסם בפני עצמן: מדובר בהרבה מעבר ממעבר מעבודה לא עבודה; זו דרך לחזור בזמן ולהרגיש חלק מהיסטוריה.
אחד הדברים היותר מספקים בעבודה עליה היה כשבתי בת השש הציעה לי לעזור לי לעבוד על המנוע הקטן שלה - היא התלהבה מהמכונה שיצרה ריחות מוזרים ונדרשה לבדיקות יומיומיות כדי לוודא שהכל עובד כמו שצריך. עשינו יחד חקירות קטנות ובדקנו איך להעביר שמן למנוע ואפילו לנקות במספריים פרטיים את הריפוד המתקלף בקיץ החם.
כשהגיעה השעה לנסוע בכבישים פתוחים וכל המשפחה נכנסה פנימה להרגיש את רוח הקיץ בעור הפנים שלנו, ידעתי שלא רק אני זוכה בחוויה הזו - אלא גם הם מבינים לדבר החדש הזה שנקרא תיקון ושיקום כלי רכב ישנים.
אם אתם מתחילים או מחפשים לתקן רכב קלאסי משלכם, חשוב לזכור שאין שום דבר טוב יותר מלנסות באופן עצמאי וגם לטעות בדרך (והיו לי כמה טעויות גדולות…). הדבר החשוב הוא שתמיד תלמדו ותיהנו! השקיעו במקומות אמינים ואם אפשר באמת גשו לסדנאות מקומיות ללמוד מרבי אומן שיש להם ניסיון בתחום - תופתעו עד כמה אי פעם נתת לעצמך הזדמנות לחגוג מחדש את מה שעברתם!
אז אם אתם מצליחים למצוא זמן בתוך החיים שלכם להתחייב לרכב קלאסי… פשוט תהיו שם בשביל האתגרים והרגעים שיהפכו להיות זיכרונות יקרים לאורך השנים. כי בסופו של יום אלו המכוניות הישנות הללו שמזכיר לנו מי אנחנו ומה רוצים להיות ממשיכים בדרכים החדשות שבדרך לכל המהמורות והמשברים שהם חלק בלתי נפרד מזה.
אשמח לשמוע גם מכם - אילו מסעות עברתם עם המכוניות שלכם?