לפני כמה שבועות, החלטתי לקחת את הילדים שלי לפארק שעשועים קרוב לבית. זה היה יום חם של אוגוסט, והשמש זרחה בוהקת בשמיים. אף על פי שהייתי עייף מהעבודה במהלך השבוע, משהו באוויר העביר לי חיוניות חדשה וגרם לי להרגיש שזו תהיה הרפתקה.
כשהגענו לשם, קיבל אותנו ריח הפופקורן הטרי והצעקות של ילדים שמתגלגלים מצחוק. כשנכנסנו לפארק, התלהבות הילדים הייתה מדבקת - הם רצו לשבת בכל רכבל ובכל מתקן אפשרי. כמובן, גם אני לא יכולתי לעמוד בסירוב להרכב על אחת מהרכבות ההרים הגבוהות ביותר שם.
אני זוכר שבאותו רגע שהתחלנו לעלות למעלה וכולם צועקים משמחה (או פחד), תקפתי אותי תחושת נוסטלגיה. פתאום חזרתי שנים אחורה לדקות הצבעוניות של ילדותי - התחושות האלה שלא מעניין אותך העולם שסביבך אלא רק האנשים שאתה אוהב איתך.
לאחר הסיבוב הראשון ברכבת ההרים, כל אחד מאיתנו קפץ מהמקום עם חיוך ענק על הפנים והתלהבות אין סופית! הבנתי עד כמה חשוב ליצור זיכרונות כאלה בחיינו ולהקדיש זמן איכות למשפחה שאולי לא תמיד יש לנו מזמן לעבוד או ללימודים.
אם אתם שואלים אותי מה הטיפ שלי? פשוט זה: אל תהססו לצאת לעוד יום כיף עם המשפחה! תורידו את הלחץ ותהיו ספונטניים. בעידן שבו אנחנו חיים היום, פעמים רבות אנחנו שוכחים לחוות את הדברים הקטנים באמת.
בסופו של יום הכיף הזה כולנו חזרנו הביתה מותשים אך מרוצים אחרי שבע שעות מלאות בסיפורים וסרטונים שתיעדנו בטלפונים שלנו. הילדות כבר מחכות לחזור שוב ונראה שאני הצד החזק שמנהל את העניינים!
אז כן חברים - פארקי שעשועים הם לא רק מתקנים ואטרקציות; הם מחברים אותנו מחדש לעצמנו וליקרים לנו ביותר.