לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי נטול חשק לגלוש ברשת או לבדוק את החדשות המטרידות. במקום זאת, החלטתי לחזור לילדותי ולהיכנס לספרייה המקומית שלי, אחת מהן שאני זוכר מהימים שהייתי ילד קטן. הכניסה לשם הייתה כמו פתיחת דלת לעולם אחר, כזה שאני כל כך מתגעגע אליו.
כשהתהלכתי בין המדפים הגבוהים, העיניים שלי ננעצו בכמה ספרים ישנים ואבק כיסה אותם בעדינות. לקחתי בידיי ספר של הרטוריקה הקלאסית והתחלתי לדפדף בו. לא יכולתי להימנע מלחשוב על כל השיחות העמוקות שיכולנו לנהל עם הדמויות מתוך הספרים הללו. בסופו של דבר בחרתי בספר שלא הכרתי לפניו - רומן שמזמן אותי לעידן אחר שבו הכל היה פשוט יותר ועם זאת מורכב באותה מידה.
באותו רגע הבנתי כמה חשוב למצוא זמן להתרחק מהעולם הדיגיטלי שלנו ולצלול לתוך אותן מילים שאפשר לראות רק על דפי נייר. זה משאיר מקום למחשבה ולרגשות אמיתיים ולא רק חוויות שטחיות בזכות מסך קטן.
טיפ שהייתי רוצה לשתף הוא לקחת שעה בשבוע ולעשות ביקור מרגיע בספרייה הקרובה לביתכם. אל תסתפקו במבחר הפופולרי; חפשו ספרים ישנים ומוזנחים - שם טמונות לפעמים התגלויות ושיעורים חיים שאין להם תחליף בעולם שלנו כיום.
אני מוצא שהספרייה היא הרבה יותר ממקום להשאיל בו ספרים; היא בית למחשבות חדשים ודיאלוג פנימי שאין לו סוף. אז אם אתם מחפשים קצת שקט או השראה חדשה - קדימה! פתחו דלת לסיפור שלכם בתוך הסיפור הגדול של העולם.
