הכל התחיל ביום אביבי אחד, כשהשמש זרחה והיו לנו המון רעיונות. אני זוכר את הגעגועים שלי לבית שבו גדלתי, הכל היה שם כל כך פשוט ויפה - גדר עץ ישנה, גינת ירק קטנה ואפילו פינת ישיבה שהפכה למקום מפגש משפחתי. אז החלטתי שאני רוצה להעביר לילד שלי את החוויה הזו.
את הבן שלי ליוויתי בכל התהליך, מהשלב הראשון של האPlans ועד לרגעים שבהם היינו קוטעים ספסלים מעץ ומניחים לוחות על הרצפה. הוא שאל אותי שאלות רבות ואני ניסיתי להסביר לו לא רק איך בונים אלא גם למה זה חשוב. בזמנו, הייתי מורה וחינכתי דורות של ילדים על ערכים כמו עבודה קשה ואחריות - ועכשיו הגיע הזמן להפעיל את הלימודים האלה במו ידינו.
זכור לי במיוחד הרגע שעמדנו יחד לפני הקיר הראשון שבנינו. אבנים נבחרו בקפידה, והרגשתי איך הידיים שלו רעדו מעט מהתרגשות ומהאחריות הרבה להן חיכינו. פתאום הבנתי שיש משהו קסום בבנייה - זה לא רק ליצור מבנה פיזי; זה לשלב רגש ופיצוח רעיונות חדשים, לעצב חלומות בעבודה כשאתה טועם כל רגע בדרך.
עם ההתקדמות בפרויקט מגיעות גם התקלות: לפעמים האבן לא יושבת כמו שצריך או שהגובה יוצא לא מדויק. אבל דווקא ברגעים הללו למדנו להתגבר על הקשיים ולצחוק ביחד במקום להתעצבן. ככה גילינו ששיתוף פעולה זו המומחיות הכי גדולה שלנו - בכל פעם שנלחמנו בקושי אחד נגד השני או יחד נכנסנו לתוך ממש פורמט אחר לגמרי של עבודה שקובעת לך את התמחותך כבנאי ולא שטח מצוא צבעוני ותמים.
אז אם אתם מתכננים פרויקט בנייה קטן או גדול, אל תשכחו לקחת איתכם כמה ערכים שאתם רוצים לחנך בהם: סבלנות, יצירתיות ושיתוף פעולה הם המזיקים שבהם תזכרו בהמשך הדרך יותר מכל דבר אחר. אנחנו הצלחנו לבנות לא רק בית אלא גם קשר מנצח בין אב ובן שימשיך לצמוח לאורך שנים רבות קדימה!