לפני כמה חודשים, מצאתי את עצמי נכנס לאחד ממרכזי ההדרכה המקומיים כדי לקחת חלק בסדנה על פיתוח אישי. בפנים, האוויר היה מלא בעודף של ציפייה ורצון ללמוד. סביבות אלו תמיד מצליחות לעורר בי תחושה מיוחדת - כזו שמזכירה לי שהחיים הם מסע מתמשך של גילויים והפתעות.
הסדנה נפתחה עם מנחה מלא באנרגיה בשם יוסי, שהתמחה בהנחיית קבוצות וביצירת מרחבים לביטוי אישי. הוא ביקש מכל אחד להציג את עצמו ולשתף בחוויה משמעותית שקרתה לו בזמן האחרון. כשאני התחלתי לדבר, הרגשתי שכולם מקשיבים ממקום קשוב ואוהד. הסיפור שלי היה פשוט: חוויותיי כמדריך טיולים בשטח ומה אני למדתי מהמפגשים המגוונים עם אנשים.
כששיתפתי על ההתמודדויות עם מזג האוויר הקשה והאילוצים בתכניות שבין יום לילה, ראיתי איך כל אחד בקבוצה מתחבר לרגעים האישיים שלו - לבעיות שהוא נתקל בהם בעבודה או במערכות יחסים. זה היה רגע קסום שבו הבנתי שוב עד כמה אנחנו כולנו אנושיים וחולקים חוויות דומות.
בתוך הסדנה, קיבלנו כלים פרקטיים לשיפור הכישורים שלנו ולהתמודדות עם פחדים וקשיים שונים. הטיפ הכי חשוב שנשאר איתי מהיום הזה היה "לשאול שאלות במקום לדמות תשובות". ברגע שאנחנו שואלים שאלות אמיתיות, אנו פותחים את עצמינו להבנות חדשות ולאפשרויות שלא חשבנו עליהן קודם.
כשהכל נגמר וכולנו התפרסמנו לקפה בכדי להמשיך את השיחה, יצא לי להעביר כמה מחשבות לגבי העוצמה של מרכזי הדרכה כאלה - מקום שבו אנשים שונים נפגשים כדי ללמוד ולגדול יחדיו מטעמים ומנקודות מבט שונות.
עד היום אני חושב על המסר הזה ועל החיבור האנושי שנוצר לנו באותו ערב מרגש. אם אתם מחפשים השראה וחיזוק בתחומים שונים בחייכם, אני ממליץ בכל הלב לבדוק מה המרכזים המקומיים יכולים להציע לכם; מי יודע אילו פלאים יכולים להתגלות כשאנחנו פתוחים לפגוש למידת חיים חדשה?