אין דבר כמו להתיישב באוויר הפתוח, כאשר השמש שוקעת והקהל מתמלא בציפייה. בשנה שעברה, מצאתי את עצמי בהופעה של להקה מקומית בפארק קרוב לבית שלי. השמים התמלאו בגוונים של כתום וסגול, וריח פופקורן וממתקים ריחף באוויר. הרגשתי שאני חלק ממשהו גדול יותר - קהילה שמתאגדת סביב מוזיקה ואומנות.
באמצע ההופעה, המוזיקה פתחה לי שער לעולם אחר. התופים הביאו עימם מקצב שלא יכולתי להתנגד לו, החיוכים מסביבי גרמו לי להרגיש כאילו כולנו מכירים זה את זה הרבה זמן. אנשים רקדו כל אחד בקצב שלו; ילדים צחקקו ופרחו לייד חבריהם ובוגרים התקבלו בזרועות פתוחות על ידי הקווים הקצביים שמילאו את האוויר.
היה שם רגע שתפס אותי לא מוכן: כשהזמר ביקש מהקהל לשיר יחד איתם בשיר שמדבר על אהבה וחלומות. אני זוכר איך החיבור בין כל האנשים הפך למשהו מוחשי, כמעט כמו מגע פיזי. הצלחתי לראות בעיני האנשים סביבי את אותה ההתרגשות ואני בטוח שגם הם הרגישו אותה דרך הלב שלי.
תובנה שהגעתי אליה אחרי הערב הזה היא שכשהמוזיקה ממלאה אותנו ברגשות חמים וכל העיכובים והטרדות של היום יום נדחקים הצידה - אנחנו שלמים יותר לעצמנו ולסביבה שלנו. טיפ קטן מתוך ניסיון החיים שלי: אם יש לכם הזדמנות ללכת להופעה או מופע חוצות - תלכו! גם אם אין לכם מושג מי הס artistas או מה בסדר? לפעמים רק להיות שם ושייכים לרגע הוא כל מה שאנחנו צריכים בשביל לנקות מעצמנו את האבק של שגרת היום יום.
עוד לא היה לי בלילה כזה בשנה האחרונה ואני מחכה להזדמנות הבאה שבה אוכל להתחבר מחדש עם אחרים דרך מוזיקה ומופעים קסומים שיכולים לשנות את מצב הרוח ואת התחושה הכללית שלנו בעולם המואץ שבו אנו חיים היום.