הייתי בת 26 כשחיפשתי כיוון חדש בחיי. אחרי תואר ראשון שלא ממש דיבר אליי, מצאתי את עצמי עומדת מול עולם מלא אפשרויות, אבל בלי שום מושג לאן ללכת. חברה שלי סיפרה לי על מרכזי ההדרכה בעיר, ואמרתי לעצמי - למה לא?
האמת היא שכשנכנסתי בפעם הראשונה למרכז, הרגשתי קצת כמו ארבעה ילדים ביום הראשון בבית ספר - מתוחה וחששנית. אבל עם הזמן גיליתי שזה מקום שמאפשר ללמוד ולהתפתח בקצב אישי וללא לחץ. המדריכים שם היו נפלאים ופתוחים, והם ידעו לשאול שאלות חכמות שהובילו אותי לחשוב על מה שבאמת חשוב עבורי.
למשל, במפגש אחד שוחחנו על חלומות ילדות - אני נזכרתי באותו רגע שבו רציתי להיות ציירת בשמיים (כן, פעם חשבתי שאוכל לצבוע את השמש!). זה עורר בי הפנמה מדהימה: הילדה הזו שבפנים עדיין רוצה ליצור ולהביע את עצמה בדרך כלשהי. מאז התחלתי לקחת סדנאות יצירה מקומיות וזה פתח לי עולם חדש של שילוב בין תחביב לקריירה.
טיפ שלי לכל מי שמרגיש אבוד או מחפש כיוון - אל תהססו לפנות ליעוץ או להדרכה מקצועית. המרכזים הללו יכולים להוות מקום נהדר לתהליך גילוי עצמי וביטוי אישי. תשקלו להכין רשימה של הדברים שאתם אוהבים לעשות ולבדוק אילו הזדמנויות יש בסביבה שלכם לגבש אותם לכדי משהו משמעותי.
אני מרגישה שהמסע הזה היה תחנה קריטית בשביל להבין מי אני ומה באמת מעניין אותי בחיים. אם גם אתם נמצאים בצומת דרכים - אולי כדאי לבוא לראות בעצמכם?
