לא מזמן מצאתי את עצמי במרפאת עיניים. חיכיתי בתור, והלב שלי היה מלא בהתרגשות קצת מפחידה. זו הייתה הפעם הראשונה שחשבתי על משקפי ראייה. במשך שנים הייתי מתהדרת באותם רגעים של "אני יכולה לראות הכול!", אבל ככל שעבר הזמן, החורים בראייה שלי הפכו להרגשה ממשית של קושי.
כשהתיישבתי מול האופטומטריסט, הוא שאל אותי כמה שאלות פשוטות כמו "מה קורה כשאת מסתכלת רחוק?" ו"איך את רואה טלוויזיה?". התשובות שלי לא היו מפתיעות - אז מה אם אני מרגישה שהמסך קצת מטושטש? זה כבר חלק מהשגרה!
באמת שאין כמו הרגע הזה שבו אתה שם את המשקפיים בפעם הראשונה. אחרי שהנחתי אותן על האף שלי, הכנסתי מחדש לתוך החיים דברים שלא הבחנתי בהם זמן רב - פרטים קטנים כמו עצים ירוקים, לוח מודעות אוטובוסים עם כל ההודעות המפורטות שנעלמו לי ממנה בגלל הטשטוש.
יצאתי החוצה ולבי פועם בהתלהבות. פתאום הבנתי שלא מדובר רק בעיני אלא גם בתודעה שלנו לגבי העולם סביבנו. היכולת לראות ולהבחין בפרטים הקטנים היא כמו לקבל מתנה גדולה - לפתע השמיים היו כחולים יותר והשמש קרנה בחום נעים ומזמין.
בקיצור, אם אתם חושבים שזה הזמן שלכם לבדוק את הראייה או אפילו לחוות משקפי ראייה בפעם הראשונה, עשו זאת! אל תתנו לעצמכם לשמור בשקט על תחושת אי נוחות כלשהי. יש דבר נפלא בלראות בבירור - זה פותח דלתות לדברים יפים חדשים ולעולם שמסביבנו שבקלות יכול להתפספס לנו בלי שנתייחס אליו.
ולסיום טיפ קטן שיש לי: הקפידו לבקש לנסות כמה סוגי מסגרות עד שתמצאו אחת שתתאים בדיוק לפנים שלכם ואתם תרגישו בה בטוחים ונינוחים. כי בסופו של דבר, משקפי ראייה הם לא רק כלי עזר - הם גם Statement אישי!
