כשהתחלתי לעבוד בחברת תוכנה צעירה ומלאה באנשים מלאי תשוקה, לא הבנתי כמה הרבה זה ישפיע על חיי. אני זוכר את הפעם הראשונה שנכנסתי למשרדים - זה היה יום אביבי ושמשי, והאווירה הייתה כזו של יצירתיות ודינמיות. הרגשתי כאילו נכנסתי לעולם שבו הכל אפשרי.
בהתחלה הייתי המפתחת החדשה בקבוצה. כל פרט בקוד שאחראיתי עליו נראה כמו סלע במשקל של הרים. אבל מה שהיווה את האתגר הגדול יותר בכל התהליך הזה היה מערכות היחסים שנוצרו עם הקולגות שלי. מאמן שאני יכול לדבר איתו על כל בעיה טכנית וגם לתכנן יחד ארוחת צהריים; חברה שבשיחה שלה פתאום פותחת לי עולם חדש של רעיונות ודרכי חשיבה; רכז פרויקטים שמזכיר לי שאין דבר חשוב יותר מיכולת להקשיב ולהבין אחד את השני.
לאחר כמה חודשים באווירה הזאת, גיליתי משהו שלא צפיתי - עמידה מול הקהל בפגישות צוות. בהתחלה זו הייתה חוויה מפחידה ביותר בשבילי! אך מכיוון שהקבוצה נתנה לי גב ותמכה בי, מצאתי את עצמי מדבר בפתיחות ובביטחון - תוצאה ישירה של האווירה החמה שסביבי.
ואם הייתי רוצה לשתף טיפ קטן למי שעובד בענף הזה או שוקל להצטרף אליו - אל תיבהלו מהאתגרים הטכניים שבאים לידיכם, כי בסופו של דבר הם חלק ממסע ואתם לא לבד בו. הקדישו גם זמן להבין מי הם האנשים שאתם עובדים לצידם וספרו להם מה אתם מרגישים באמת לגבי העבודה שלכם או האתגרים שאתם מתמודדים עימם. לפעמים הפתרון היצירתי ביותר מגיע משיח פשוט עם חבר לעבודה שאתה סומך עליו.
בסופו של יום, חברות תוכנה הן בראש ובראשונה אנשים - אוסף דינמי של רגשות ורעיונות שמתאגדים סביב חזון משותף. לכל מפתח יש סיפור ולכל צוות יש נשמה משל עצמו (שתהיה הרבה פעמים יותר חשוב מכל ליין קוד).